Eikhah Rabbah, Petichta 16

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח (ירמיה ד, יח): דַּרְכֵּךְ וּמַעֲלָלַיִךְ עָשׂוֹ אֵלֶּה לָךְ וגו'. אֵימָתַי שִׁבְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לְהִזָּקֵק לְלִגְיוֹנוֹתָיו בַּמִּדְבָּר אוֹ בַּיִּשּׁוּב, לֹא בַּיִּשּׁוּב, בַּמִּדְבָּר כְּתִיב (שמות טז, ד): הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְהָכָא כְּתִיב (איכה ד, ד): עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם וגו', בַּמִּדְבָּר כְּתִיב (תהלים עח, כ): הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם, וְהָכָא כְּתִיב (איכה ד, ד): דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל חִכּוֹ בַּצָּמָא. בַּמִּדְבָּר כְּתִיב (תהלים קה, לט): פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְהָכָא כְּתִיב (איכה ד ח ט): צָפַד עוֹרָם עַל עַצְמָם. וּמִי עָשָׂה לָךְ, דַּרְכֵּךְ וּמַעֲלָלַיִךְ, אוֹרְחָתֵיךְ בִּישָׁאתָא וְעוֹבָדַיִךְ מְרִידָאתָא. (ירמיה ד, יח): זֹאת רָעָתֵךְ כִּי מָר כִּי נָגַע עַד לִבֵּךְ, זוֹ סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה שֶׁהֵן קְרוּיִין לִבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שופטים ה, ט): לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵיוָן שֶׁהֵן מַכְעִיסִין אוֹתִי, לֵית לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי נָגַע עַד לִבֵּךְ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (דברי הימים ב ז, טז): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. דָּבָר אַחֵר, כִּי נָגַע עַד לִבֵּךְ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי חִיָּא הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁנִּקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִן הָדֵין קְרָיָא (תהלים עג, כו): צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם.