Eikhah Rabbah, Petichta 26

רַב נַחְמָן פָּתַח (ישעיה כט, א): הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, אַרְיָא אַרְיָא גִּבָּרָא. קִרְיַת חָנָה דָוִד, קִרְיָה שֶׁחָנָה בָּהּ דָּוִד, קִרְיָה דְּלָא חָנְיָא לֵיהּ בָּהּ אֶלָּא דָוִד, קִרְיָה שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ דָּוִד לִקְסַרְקִיטוֹן שֶׁלּוֹ. סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ, שָׁנָה עָלְתָה שָׁנָה נָפְקָא, וְלֹא הָיוּ עוֹלִין לְפַעֲמֵי רְגָלִים, וְהָיוּ הַדְּרָכִים מַעֲלִין הִיגִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: חַגִּים יִנְקֹפוּ. וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵל, רַבִּי נִסָּה דְקֵסָרִין אָמַר מִכָּאן שֶׁהָיְתָה קוֹרַת רוּחַ לְיִשְׂרָאֵל. וְהָיְתָה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה, סִכּוּפֵי סִכּוּפִים. וְהָיְתָה לִי כַּאֲרִיאֵל, כְּחֻרְבָּן רִאשׁוֹן חֻרְבָּן שֵׁנִי. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיכֶם אֵיכָה.