Gevurot Hashem, Second Introduction to Gevurot Hashem 22

וכן מה שאמר עוד אם היו הנפלאות מסודרים מן השם יתברך, היה צריך שיהיו מחויבים ממנו אם הם מסודרים ברצונו הקדום. ואם אינם מסודרים מאתו ברצונו הקדום, חייב לו שנוי רצון. שני דברים אלו בטלים; כי כבר אמרנו אף אם אנו אומרים שהוא רוצה עתה לחדש הנס, לא היה מביא זה שום שנוי בעצמותו. וכבר הארכנו בזה למעלה שאין שנוי רצון מביא שנוי בעצמותו. ואף אם תאמר שהיה מסודר ממנו ברצונו הקדום, אין מביא דבר זה חיוב כלל כמו שחשב. כי מה שאמרו ז"ל (ב"ר ה, ה) תנאי התנה עם מעשה בראשית עם הים שיבקע, וכן בשאר הנסים, היינו שכך היה ראוי מצד סדר ההויה שיהיה בסוף, ואין זה רק סדר שהוא ראוי שיהיה. ומכל מקום אפשר לשנות הסדר על ידי המקבל, שהוא מהפך על ידי רחמים הרע לטוב, והטוב לרע על ידי חטא. ואילו עשו המצרים תשובה, היו גוברים על הסדר המסודר. ולפיכך אין זה דבר קשיא, שהמסודר יכול להשתנות על ידי תשובה ורחמים. ואין לומר בזה שנשתנה דעתו ורצונו יתברך, שזהו מדת השם מעולם, כי כל רחמים מבטלים הגזירה. והדבר המסודר מאתו יתברך מצד הבריאה, והמסודר מאתו על ידי רחמים, שני דברים הם, זה מצד הסדור, וזה מצד הרחמים, ולרחמים יש סדר מיוחד. ואם יאמר אם כן יהיה כאן שנוי רצון כאשר יבקש רחמים, וישתנה מרוצה אל לא רוצה, או מלא רוצה אל רוצה. שזה כבר השבנו עליו, כי אין זה מביא שנוי בעצמותו, כמו שכל הפעולות הבאות מאתו אין מביאין לו שנוי בעצמותו יתברך, כמו שבאים ממנו שאר פעולות. כלל הדבר, שכל דבריהם לא יתנו האמת בשום דבר כלל, ואין כאן מקום להאריך בדבר זה.