Gevurot Hashem, Second Introduction to Gevurot Hashem 31

אמנם רבי אליעזר סובר כי בשקיעה עמדה שנים עשר שעות. וזה מפני כי נחשב התחלת תנועתה אל השקיעה מן הזריחה, לא מן אמצע השמים, רק משעה* שהשמש מתחלת לזרוח עד השקיעה, תמיד היא מתנועעת* אל מבואה. ולכך תמשך אל השקיעה שנים עשר שעות, ולכך היה ההמשך שעמדה שם שנים עשר שעות. ורבי שמואל בר נחמני סובר כי ראוי שתהיה העמידה באמצע השמים שנים עשר שעות, לפי שהשמש היא מתנועעת מן המקום שהוא בגלגלה בתכלית המטה, ומאז השמש בגלגלה מתחלת לעלות תמיד עד גובה השמים, לכך התנועה אל אמצע השמים שנים עשר שעות, ולפיכך עמדה השמש שם שנים עשר שעות. ובשקיעתה ארבע ועשרים שעות, כי מיד שתשקע השמש חוזרת לשוב ולחזור אל מקום מבואה, לכך היה שם עמידת שמש ארבע ועשרים שעות, לפי שכאשר שקעה השמש נגמר היום, ויום אחר מתחיל, ומתחלת השמש בתנועה לחזור ולשוב אל מבואה, ודבר זה ידוע למבין.