Gevurot Hashem, Summary of the Laws of Pesach 16

מצות ארבע כוסות מדרבנן. כי אחר שבשביל הגאולה המצוה לאכול פסח ומצה ומרור, ואי אפשר שתהיה אכילה בלא שתיה, על כרחך כמו שהאכילה עצמה בשביל הגאולה, כמו כן באה השתיה גם כן על הגאולה. שאם לא כן, לא היה באה האכילה בשביל הגאולה, כיון שאין אכילה בלא שתיה, ואין לשתיה עסק אל הגאולה. אבל בודאי יש לשתיה עסק אל הגאולה. וזה כי הגאולה, עם שהיא בעולם הזה, מדריגת הגאולה עוד יותר, מעולם העליון. ובשביל כך קנו ישראל מעלה עליונה, עד שמגיע מדריגתה ומעלתה עד עולם העליון. ועל מדריגה העליונה האלקית הזה מצות חכמים לשתות ארבע כוסות. כי המשקה יותר דק מן האוכל שהוא גס, ולפיכך האכילה הוא יותר גשמית מן השתיה. ובפרט כאשר המשקה הוא יין, שיוצא מפנימות הענב. והוא בגמטריא "סוד" (עירובין סה.), שזה מורה על מדריגה פנימית* נסתרת יותר. ולכך כמו שהאכילה של פסח מצה ומרור מורה על הגאולה, השתיה, שהוא אל האכילה הזאת, מורה גם כן על הגאולה, ומורה על מדריגה נבדלת עליונה יותר, כפי ערך השתייה, שאין המשקה גשמי כמו האכילה.