שנית, נבקשה את שאהבה נפשנו, הלא זה הדבר כנודע בשער בת רבים מפי רבותינו הקדושים (רמב"ם בפירושו פ"ק דסנהדרין), כי טרם יבא משיח צדקנו צריך שיהי' בא"י ב"ד הגדול סמוכים, ובעו"הר ע"י הגליות וכובד הגזרות הקשות בטלו הסמיכות, והלכה ברורה שצריך שיהי הנסמך מהסמוך, והשי"ת יעד שיהי' ב"ד הגדול כאמור "ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה" אח"כ יקרא לך עיר הצדק קרי' נאמנה ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", וזה יהי' בלי ספק כשיכין הבורא ית"ש לבות בני האדם, יתרבה זכותם ותשוקתם לשם ית' ולתורה לפני בא המשיח. וכאשר שמענו בבירור שיש אצלם סנהדרין סמוכים מפי נסמכין, שהרי דנין דיני נפשות (י"ל דפליגי ארי"בל סנהדרין י"ד א', או משום דהן רובם של כל ישראל והלכות ברורות אצלם באין ספק), יבחרו נא כמה מחכמיהם הסמוכים בחמלתם על כלל עם ה' ויבואו נא לא"י נחלת אבותינו ויסמכו לת"ח, כדי שימצא ב"ד סמוכים בא"י אשר תחלת הגאולה תלויה בזה, ומה יפה אף נעים לאנשים גדולים כמותם לבא לא"י אשר רבותינו הקדושי' התנאים והאמוראים היו מנשקים על תחומי א"י ומנשקים אבני' ומתגלגלין על עפרה, וכן הוא אומר "כי רצו עבדיך את אבני ואת עפרה יחננו", ואמרו רבותינו בקבלתם כל השוכן בא"י עונותיו מחולין לו, שנאמר "ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון", ואפי' הלך בה ד"א זוכה לחיי העו"הב, וכל הקבור בה נתכפר לו וכאלו המקום שהוא קבור בו מזבח כפרה, שנאמר "וכפר אדמתו עמו", ולעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובה גוים, ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחו"ל כאלו עו"עז, שנאמר "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה׳ לאמר לך עבד אלקים אחרים", ורבותינו הגדולים אמרו שישיבת א"י מ"ע מן התורה אפי' בזה"ז, כמו ששנו בספרי על המקרא "וירשת אותם וישבת בארצם", אמרו ישיבת א"י שקולה ככל התורה, מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיא בן חרש ור' חנינא בן אחי ר' יהושע ור' יונתן שהיו יוצאים לחו"ל והגיעו לפלטום וזכרו את א"י, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה "וירשת אותם וישבת בארצם", וחזרו ובאו למקומם, ואמרו ישיבת א"י שקולה ככל התורה כלה. ובימים האלה שלוה בא"י מרשעת הגוים, רק מסים נתן לשר הארץ, ואם שלא נתן רשות לכולם או רובם לעלות כחומה לא"י, ליחידים לא נאמר, שהרי מצינו שהי' זמנים שהלכו מהם לא"י, בשגם קבלה בידינו מרבותינו בעלי התלמוד ירושלמי במסכת מ"ש פ"ה שבהמ"ק עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד, וכן גלה לנו התנא רשב"י כי בתחלה בונה ירושלם ד', ואח"כ נדחי ישראל יכנס. ובבוא מחכמיהם הנה ובהראות נוראות נפלאות פני קדשם גם פה גם במקומות אחרים ישיבו נפשות הנדכאים האומללים ויחיו לבם של אחב"י היושבים במחשכים כמתי עולם. מפי קדשם תתעוררנה הנפשות, תשמחנה הלבבות, תלבשנה עז ותעצומות, חדוה וגיל תחגורנה והמעקשות ישירו, רפי האמונה יתגברו, חלושי היראה יתאמצו ויבררו חקי האלקים ותורותיו ומשפטיו ויוכיחו בשערים להורות דרכי ה', ודבריהם הקדושים ברשפי אש שלהבת יה ממקור לבבם הטהורות יכנסו בלבב עדת ה', יעירו ויעוררו אהבת ה', ומלאה הארץ דעה, ויטו שכם אחד לעבדו ית"ש ולהגות בתורתו הקדושה בכל לבבם ובכל נפשם ומאדם, ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.
אגרת אל עשרת השבטים 16
Letter to the Ten Lost Tribes of Israel 16
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Igeret haSheluha meHakme veRabane haAskenazim, Amsterdam 1831 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
