Likkutei Maamarim, On Shimshon 5

וזהו תכלית העבודה והשתדלות אדם בעולם הזה להסיר מסך המבדיל עד שיבוא ויגיע להשיג בהירות אור השם יתברך המקיפו [כידוע שממנו מזדכך חיצונות הכלי וזה סוד כי קרן עור פניו כנודע והיינו דיש עור ובשר והעור נקרא בזוהר משכא דחויא שמצידו החטאים, והיינו בעולם הזה שלא נזדכך ולכך נראה למראית העין פנימות הכלי טוב מן חיצונותה ובאמת החיצונות טוב כנודע והיינו על דרך שנאמר (ברכות ל"ד:) במקום שבעלי תשובה עומדים וכו' וזה יקר יותר אחר הזיכוך כשמשיג האור מקיף ואין כאן מקום להאריך] ואור הפנימי שבכחות הפועלים שלו, וכידוע בזוהר (ח"ג ק':) על פסוק ויעקב נסע סוכתה שאחר הניצוח לעשו בראש חודש ויוהכמה פעמים אז מגיע לסוכות שזהו נגד ענני כבוד והיינו אור מקיף, ולכך שם הבירור דאומות כדאיתא בע"ז (ג'.) כל אחד מבעט בסוכתו שאעל פסוק שקיומם הוא גם כן ע"כ מן השם יתברך ויש איזה ניצוץ אור פנימי המחיים אבל אין להם אור מקיף כלל כי האור פנימי הוא מצומצם בכלי ומלבושים והרע גם כן מלבישו עד שאין ניכר, וזהו הניצוץ המחי' בסוד גלות השכינה כנודע מה האור מקיף שאינו נכנס בכלי ולבוש כלל אינו נכבש אצלם בסוד גלות כלל ואין להם שייכות לו ולכך מבעטים במצוה זו, ומכל מקום מקריבים בחג הסוכות דייקא ע' פרים נגד ע' אומות (במדבר רבה פכ"א) שהרי מכל מקום האור מקיף הוא הכל גם הרע שבינתים, וכן לעתיד והחזיקו וגו' בכנף איש יהודי שיהיה עכו"ם כל כך רק יהיו עבדים והיינו שיהיו כמו ישראל בעולם הזה בזמן שאין עושין רצונו של מקום נקראים עבדים (כמה שכתוב בבא בתרא י'.) והיינו כשנעלם אור המקיף, וכן לפניהם יהיה נעלם האור מקיף ולכך יהיה להם קיום בתורת עבד, והיינו כי אור מקיף הוא מה שלמעלה מהשגה ויוכל להתעלם מהם ולכך יוכלו להתקיים על ידי אור פנימי דיושר כי הם מלבושים אותו כידוע דביושר הגרוע מלביש לטוב אבל בעיגולים הוא להיפך, ולכך כשיגיעו אחר כך למדריגת ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם וגו' שזהו מדריגת עגולים והיינו יום השמיני עצרת שאחר סוכות שאמרו ז"ל (במ"ר שם) פר אחד ואיל אחד משל וכו' שאז נאמר ונשגב לד' לבדו וגו', ונאמר ד' בדד ינחנו ואין עמו וגו', וכשיתגלה אותו אור אז יכלו לגמרי כי לא יהיה להם עוד קיום מצד אור הזה שהוא אור פנימי ואינו אלא בפנימיות ישראל והם לא יוכלו להלבישו כי הוא אינו מתלבש אלא מלביש כידוע כסוד העגולים, כי עם אור זה דעיגולים שהוא אור פנימי נאמר ולא יכנף עוד מוריך כמו אור מקיף שאפשר להתעלם, ומאחר שאי אפשר להתעלם אין מקום למדריגת עבדות כלל כי אור פנימי דיושר רצה לומר ט' ספירות שבכח [והספירה היה דיושר היינו מה שבכח להוציא לפועל אבל העיגולים הוא ההוצאה עצמה כמובן] ואינו בפועל ומה שהוא בכח הוא מלובש תוך הכלי ואינו נגלה, ואעל פסוק שכל ישראל יש להם בכח אור פנימי דאלקות הנמשך מצד הכתר תורה שהוא מורשה לקהלת יעקב ירושה ממש לכל זרע יעקב וכנחלה שאין לה הפסק מכל מקום אינו יוצא לפועל, ועיקר העבודה והשתדלות הוא להוציא אור פנימי זה שבכח לפועל והיינו להשיג אור העגולים רצה לומר אור השם יתברך השוה ומקיף כל העולם בשוה, כי בהוצאה לפועל במעשים לשם שמים הכל שוים כל הנפשות מישראל ומצד אור הזה המתגלה אין עוד מקום לאל נכר ורע כלל, [כידוע דכל עיקר הבחירה ברע הוא על ידי הצמצום וההעלם במדריגת דמות אדם ואין כאן מקומו לבאר זה]: