Makkot 18a

אלא קרא יתירא הוא מכדי כתיב (דברים יב, ו) והבאת שם ואכלת לפני ה' אלהיך במקום וגו לכתוב רחמנא לא תוכל לאוכלם מיהדר מפרש בהו רחמנא למה לי

rather, he derives it from the existence of an extra verse. Let's see, the Torah says (Deutermony 12,6) "And bring them and eat them in front of Hashem your God in the place etc. The Torah could have just written over there "You may not eat them". Why then does the Torah repat them all in a later verse?

אלא ליחודי להו לאוי לכל חד וחד

Only to assign separte prohibitions for each one.

גופא אמר רבא זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה לרבי שמעון לוקה חמש ולילקי נמי משום (שמות כט, לג) וזר לא יאכל כי קדש הם הני מילי היכא דלכהנים חזי הכא דלכהנים נמי לא חזי

The text is: Rava said a non-Kohen who eats from an ollah before the zerikah outside of the wall, according to Rebbi Shimon incurs five sets of malkus. But let him also incur malkus from (Exodus 29,33) "And a non-Kohen may not eat them for they are sanctified"? Those words only apply in a case where it is fit for Kohenim, but here it is also not fit for Kohenim.

ולילקי נמי משום (שמות כב, ל) ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר הני מילי היכא דבפנים חזי הכא דבפנים נמי לא חזי

But let him also incur malkus from (Exodus 22,30) "And torn meat in the field he shall not eat", that once the meat goes outside of it's bounds it is forbidden? Those words only apply in a case where it is fit when in it's bounds, but here it is also not fit in it's bounds.

ולילקי נמי כדר' אליעזר דאמר ר' אליעזר (שמות כט, לג) לא יאכל כי קדש (הוא)

But let him also incur malkus according to Rebbi Eliezer, that Rebbi Eliezer had said, (Exodus 22,30) "And he may not eat for they are sanctified"