Maor VaShemesh, Bamidbar 8

במדרש רבה ד"א הביאני אל בית היין בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב אלף רבבות של מלאכים שנ' רכב אלהים רבותים אלפי שנאן והיו כולם עשוין דגלים דגלים שנא' דגול מרבבה כיון שראו אותן ישראל שהן עשויין דגלים התחילו מתאוין לדגלים אמרו הלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר הביאני אל בית היין זה סיני ודגלו עלי אהבה אמרו אלולי הוא מגדיל עלי אהבה וכן הוא אומר נרננה בישועתך אמר להם הקב"ה מה נתאויתם לעשות דגלי' חייכם שאני ממלא משאלותיכם שנאמר ימלא ה' כל משאלותיך מיד מודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו איש על דגלו באותות. המדרש הזה בלתי מובן שאמר כיון שראו אותן ישראל שהן עשויין דגלים דגלים התחילו מתאוין לדגלים וצריך להבין החמדה זו מה היא ואם נאמר שחמדו לעבוד את השי"ת כמו מלאכים גם בלא דגלים נמי מן הראוי שאדם יכסוף ויחמוד לזה לעבוד עבודה כמו מלאך ועוד צריך להבין הענין דגלים של המלאכים מה היא וכי דגלים של מפות היו להם גם המדרש הזה אין ראשו סופו שמתחיל הביאני אל בית היין בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כו' וראו ישראל המלאכים עשויין דגלים נתאוו לדגלים ואח"כ גומר הפסוק ודגלו עלי אהבה אלולי הוא מגדיל עלי אהבה וענין דגלים גומר בפסוק אחר ונראה בזה דהן אמת שעם בני ישראל הקדושים צריכין להיות יחד בקשר אמיץ וחזק באחדות גמור באהבה ואחוה וריעות אך עכ"פ צריך האדם להתבונן ולידע ערכו ודוגמתו לאיזה איש יקרב א"ע כמו שאיתא במדרש צדיק כתמר יפרח מה תמר זו יש בו פירות ויש בו עלין ולולבין וגומ' כך ישראל יש מהן בעלי מקרא בעלי משנה בעלי אגדה לכן צריך האדם להכיר ערכו באיזה מקום יהיה מקומו ובין איזה אנשים יהי' מנוחתו אשר יוכל להשיג ערך עבודתו ליוצרו ואם מי שהוא בערך הגדולים לא יאמר אשב בין קטני ערך ושם אוכל להשיג עבודת הבורא ב"ה אף שמדומה לו כן ויוכל להיות שאמת אתו ע"י שישפיל עצמו ישיג אלהותו אעפי"כ לא יצא מגבול ערכו אלא יצפה להשי"ת שיהיה בעזרתו ויוכל גם כאן בין הגדולים לבוא למדת הכנעה וכן קטן ערך לא יאמר אדחוק את עצמי לישב בראש קרוב להרב כדי שאשמע דברי אלקי' יוצאים מפה קדוש מדבר לדעת עצה ומזימה לעבודת הבורא ב"ה אלא ישב במקומו הראוי לו ואל ידחוק א"ע יותר ממחיצתו ומצפה להשי"ת שיהיה בעזרו ויוכל לשמוע דברי הרב אפילו בריחק מקום וכן מצינו שחנו ישראל רחוק מן הארון דרך מיל כמו שלמד בגזירה שוה נאמר כאן מנגד ובהגר נמי כתיב מנגד וכו' עיי"ש ולאעלו במעלות לדחוק א"ע שיהיו קרוב לארון ושם היו חונים אהרן ומשה ויכולים לשמוע מפיהם דברי תורה רק כל אחד חונה במקומו הראוי לו ומהיכא נתאוו לזה שכל אחד יכיר ערכו אמר המדרש הביאני אל בית היין והמדרש הזה בעצמו איתא בפ' יתרו ושם איתא יכול אעפ"י שרבים היו דחוקים היו תלמוד לומר שאנן והשקט ואיתא שר"ת "שאנן הוא "שור "ארי' "נשר ונון פשוטה רומז לאדם שבמרכבה ורומז שירד הקב"ה על הר סיני עם כל המרכבות והן מלאכי ימין ושמאל מזרח ומערב ואין שים מלאך היה משתוקק למקום חבירו ולא דחק את חבירו לכנוס למחיצתו כמו שאיתא שם יכול אעפ"י שרבים היו דחוקים היו ר"ל שהיו דוחקים זא"ז שאחד יכנס למחיצת חבירו ת"ל שאנן שאנן והשקט ר"ל שכל אחד עמד במקומו שאנן והשקט אף שלכל אחד היה נדמה שבמקום חבירו שם הוא התגלות השכינה יותר אעפי"כ לא זז ממקומו הראוי לו וזה פירוש המדרש הנ"ל ד"א הביאני אל בית היין בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב אלף רבבות של מלאכים שנאמר וכו' והיו עשויין כולן דגלים דגלים פי' שחנו איש על מחנהו ואיש על דגלו ולא זז שום אחד מהם ממחיצתו אפילו לראות יקר תפארת גדולת הבורא ב"ה אלא כל אחד עמד במקומו שאנן והשקט והיה מצפה אם יעזור לו ה' יראה במקומו הראוי לו וכשראו ישראל זאת התחילו מתאווין לדגלים אמרו הלואי אנו נעשים דגלים כמותן ר"ל הלואי שיהי' בינינו מדה זו שיכיר כל אחד מקומו הראוי לו ולא ידחוק את חבירו לעלות למעלה אלא יצפה להקב"ה ויעזור לו שיוכל ממקומו להשיג ולשמוע עבדות ה' לכך נאמר ודגלו עלי אהבה וכו' אמרו אלולי הוא מגדיל עלי אהבה ר"ל אלולי הוא אם יהיה רצונו ית"ש מגדיל עלי אהבה שאהוב אותו ית"ש אף אם אשב במקומי אשיג אהבתו ית"ש ואם לא יהיה רצון הבורא ית"ש אף אם אעלה השמימה לא אשיג מקטן ועד גדול ואמר המדרש וכן הוא אומר נרננה בישועתך ר"ל בזה נרנן בישועתו אם הוא יושיע נשיג אלהותו ית"ש ולא בזה תלוי' שנדחוק עצמינו למחיצות חבירינו הגדולים ממנו אמר הקב"ה מה נתאוויתם לעשות דגלים ר"ל שלא יצא איש ממדריגתו לדחוק עצמו למקום חבירו רק ידע ערכו הראוי לו ולא יכנס למחיצת חבירו חייכם שאני ממלא כו' ומדריגה זו למדו ישראל מסיני שראו המלאכים נעשים דגלים שלא נכנס אחד בתחום חבירו מיכאל נכנס בתחום גבריאל וכו' רק כל אחד עמד על מקומו ומשם השיגו כל אחד כפי שכלו כך נתאוו ישראל ואמרו הלואי אנו עושים כך שלא ידחוק אדם את חבירו לכנס לפנים ממדריגתו הראוי לו ואמר הקב"ה למשה עשה להם כך ר"ל הואיל שנאוויתם לדגלים שלא יכנס אחד בתחומו של חבירו רק כל אחד ירצה לקבל כפי הכנתו עשה להם כך מחנה לוים לחוד מחנה ישראל לחוד כל אחד על דגלו אלו מן המזרח ואלו מן הדרום וכו' שלא יכנס כל אחד רק אצל דומם לו כמו שמבואר במדרש שכל השבטים של הדגלים היו שייכים להדדי כל דגל ודגל לפי הראוי לו והבן.