Maor VaShemesh, Beha'alotcha 1

וידבר ה' אל משה לאמור דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות פרש"י ז"ל למה נסמכה פ' המנורה לפ' הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו בשלא הי' עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות בהעלתך על שם שהלהב עולה כתוב בהדלקתן לשין עלי' שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה. להבין זאת וגם מאי ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותי' וכו' כאשר צוה והול"ל ויעש כן אהרן כאשר צוה וכו' ואל מול פני המנורה העלה וכו' ותו האיך שייך לכאן הפסוק וזה מעשה המנורה מקשה עד ירכה עד פרכה מקשה היא ונראה ע"ד קנאת סופרים תרבה חכמה ובוודאי למצוה גדולה לקנאות במעשי צדיקים ולהשתוקק לעשות כמעשיהם ולילך בנתיבות' וזה יכול כל האדם לקנאות במעשי הצדיקים ולעשות כמעשיהם אבל זה הוא מתנה מהש"י שיש צדיק שיכול לקרב נשמת ישראל להש"י ולהלהיב אותם עד שיוכלו לדבר דברים בלהבי אש הן בתורה והן בתפלה ודיבור כזו שהוא בלהבי אש ובדו"ר עולה למעלה תיכף וצדיק כזה לאו כל אחד יוכל לבוא לזה לעשות כזה רק הוא מתנה מהש"י ולאו כל מוחא סביל דא אין יוכל לבוא לזה אלא צדיק שהוא כאפס ואין בעיני עצמו והוא כולו מוקשה אצל עצמו ונבזה בעיניו זה יוכל לבוא לזה וזהו בהעלתך פירש"י על שם שהלהב עולה פי' שלהב הוא אותיות הב"ל דהיינו ה' מוצאות הפה ול"ב דהיינו התורה שמתחלת בב' ומסיימת בל' וזה הבל עד שתהא עולה מאלי' דהיינו שיהי' ההבל עולה מיד למעלה וא"ל הש"י לאהרן חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות כו' שהוא מתנה גדולה ופי' הכתוב ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה דהיינו נשמות ישראל העלה אל מול פני המנורה העליונה כאשר צוה ה' את משה ולא להנאתו כלל אלא מחמת ציוו הש"ית אליו מפרש הפסוק אחריו וזה מעשה המנורה פי' מי יכול לגרום זאת מקשה כו' עד ירכה עד פרחה מקשה היא פי' שהוא בעיניו כולו מוקשה מקטן ועד גדול אינו מוצא בעצמו שום לחלוחית חשיבות רק מוקשה בעיניו והוא נבזה בעיניו זהו הצדיק יכול לגרום כנ"ל או נוכל לפרש מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא פי' שיהי' חביבין בעיניו כל ישראל מקטן ועד גדול יאהב אותם אהבה גמורה וזה עד ירכה עד פרחה מקשה היא לשון עשת אחד ר"ל שיתיחד עם כל ישראל באהבה ואחדות גמור.