עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו. הענין הוא דהנה כל ההשפעות והישועות יוצאין מי"ה שהן חכמה בינה תרין רעין דלא מתפרשין רק שצריך לזה אתערותא דלתתא היינו שע"י כשרון מעשינו אנו מיחדין הה' תתאה עם הויו ונעשה יחוד גמור ויורדין ההשפעו' והישועות על כנ"י מח"וב והנה בגמ' איתא ישא אדם אשה ואח"כ ילמוד תורה שהנושא אשה ע"י שמתיחד אדם עם אשתו שהן ד"ונ גורמים יחוד בו"ה ועי"ז גורמים שי"ה מתיחד בו"ה ונעשה יחוד גמור וזאת רומז לנו הכתוב עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה ר"ל י"ה שהן ח"וב זאת הוא לי לישועה פי' שמשם יוצאין כל הישועות על כנ"י זה אלי ואנוהו ר"ל זה הוא בחי' דכר ותיבת אנוהו נוטריקון אני והוא ואני רומז לשכינה שהיא ה' תתאה ואותיו' ה"ו שבתיבת ואנוהו רומז ליחד ז"ונ ור"ל שהשפעות יורדין מח"וב ע"י שאנו מיחד הז"ונ דהיינו הה' עם הוי"ו וזה ואנוהו כו' אלהי אבי וארוממנהו ר"ל כשיהי' יחוד גמור דד"ונ ארוממנהו עוד יותר לי"ה דהיינו לח"וב רעין דלא מתפרשין שהחכמה נקראת אב כידוע.
מאור ושמש, בשלח 17
Maor VaShemesh, Beshalach 17
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
