ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם ראש חדשים וכו' ובפרש"י נתקשה משה על מולד הלבנה וכו' במכילתא דרש שנתמעט אהרן מכל הדיברות ובכאן ג"כ נתמעט שהוא לא יאמר לישראל רק בשביל שאהרן עשה וטרח כמשה חלק לו כבוד זה שכללו עם משה בדבור אבל לא שיאמר שישראל וקשה להבין הטעם מ"מ לא כללו ג"כ עם משה במצוה זו שיאמרו שניהם לישראל מטעם זה שטרח כמשה גם מפני מה שיתקשה במולד הלבנה וכבר דברנו בזה ועוד לאלקי מילין והנה על פ' בראשית ברא אלקים וכו' פרש"י וז"ל אמר ר"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם וכו' ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וגם זה אינו מובן שהרי כמה דברי יראת שמים ודרכי עבדות ה' לאין שיעור נלמד ונרמז מבראשית עד החודש הזה והנראה לרמוז בזה ע"פ פשוטו שם בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית ולהבין שורש הדבר. דהנה הבורא ב"ה ברא עולמו כדי להטיב לברואיו ואין מלך בלא עם וצפה הקב"ה שיקבל תענוג ושעשועין מעם קרובו ישראל שהם יכולין לקבל טובת הבורא ובשבילם ברא העולם ע"י אותיו' התורה ברל"א שערי' פנים ואחור וכל אות ואות יש לו אחיזה בשם הוי' ב"ה ואין שום דבר בכל העולמות שאין לו אחיזה באיזה אות או נקודה מאותיות התורה ואותיות התורה הם כ"ב וחמשה אותיות מנצפך והתורה נארגת על רמ"ח מצות עשה והכל נתגלה ע"י משה רבינו שהוא הדעת של כל ישראל. והנה חז"ל אמרו שפני משה כפני החמה ופני יהושע כפני לבנה והענין הוא שהלבנה לית לה מגרמא כלום אלא מה שמקבלת מהשמש וכשהוא מתקרבת אל השמש לקבל ממנה אז היא כנקודה קטנה מאוד ואינה נראית לכל וכמעט שמתבטלת ממציאות ואח"כ כשמתרחקת מהשמש היא מאירה מכח השמש שמאיר בה כן התלמיד צריך לבטל את עצמו כשהוא מתקרב אצל רבו ויכול רבו להופיע בו אור תורתו וקדושתו ע"כ נדמה משה להשמש שהוא הדעת וע"י נתגלה כל התורה ויהושע ללבנה שמקבלת מן השמש והנה השם של אהו"ה הוא שם של הדעת כמ"ש למעלה ונרמז בפ' את השמים ואת הארץ והשם הזה כלולים בו כל העולמות וכל זה נרמז בפ' החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה כי החדש 'הזה לכם 'ראש 'חדשים הר"ת עולים רמ"ח ורומז להתורה שנארגת על רמ"ח מ"ע והס"ת של החדש' הזה' לכם' הם מש"ה ובצירוף תיבת ראש' הס"ת השמ"ש ותיבת הז"ה גימ' י"ז כמנין שם אהו"ה שהוא השם של דעת כנ"ל והר"ת של 'ראשון 'הוא 'לכם 'לחדשי 'השנה עולה מאתים ושבעים כמנין עשר הויו"ת עם העשר מידות גם יו"ד פעמים כ"ז עולה ג"כ ע"ר ונרמז כאן כ"ז אותיות התורה שהם קשורים בשמות הויות הקדושות ומזה נבוא לביאור החודש הזה לכם ראש חדשים ונרמז כאן שמצוה זו לא היתה שתאמר ע"י אהרן שהוא לא הי' בחי' הדעת רק ע"י משה שהוא בחי' הדעת ועל ידו נתגלית התורה והם מקבלין ממנו כמו הלבנה שמקבלת אורה מן השמש. ע"כ נרמז בפ' זה הס"ת משה שהוא בחי' הדעת והוא בחי' שמש שהלבנה מקבלת ממנה ונרמז ג"כ השם אהו"ה שהוא גושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא ורמ"ח מצות וכ"ז אותיות התורה הכלולים בשמות הויות הקדושות וזהו שפי' רש"י נתקשה משה במולד הלבנה ר"ל שנתקשה משה איך אפשר שתקבל הלבנה מהשמש כשמתקרבת אל השמש הלא היא אז כנקודה קטנה והראה לו הקב"ה באצ"בע ר"ל ששם אהו"ה במילוי יודי"ן עולה אצבע ופי' ע"י השם הזה שהוא גושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא והוא השם של הדעת ומשה הי' ג"כ בחי' דעת ויוכל לקשר וליחד כל העולמות ואז מקבלת הלבנה אור מן השמש וזהו שאמר ר"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה שבו ג"כ נכלל כל הכ"ז אותיות ורמ"ח מצות והשם אהו"ה כמו בבראשית ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו.
מאור ושמש, בא 18
Maor VaShemesh, Bo 18
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
