Maor VaShemesh, Chukat 11

וידבר ה' אל משה לאמר קח את המטה והקהל כו' ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו כו' וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם. יש להבין למה הכה פעמים ומה שפי' רש"י ז"ל לפי שבראשונה לא הוציא אלא טיפין לפי שלא צוה כו' אינו מובן לפי פשוטו כלל למה בראשונה לא הוציא מים רבים למה שפי' רש"י ז"ל הוא דוחק גדול. ותו יש להבין מאיזה ויצאו מים רבים הול"ל ויצאו מים כדכתיב בציווי ודברתם אל הסלע כו' והוצאת להם מים מן הסלע ולא כתיב מים רבים. ונראה לי כידוע מספרי הקודש כי יש שמות היוצאים ע"י מספר האותיות והתיבות ויש צירופי שמות היוצאים ע"י הכאות האותיות ויש צירופי שמות ע"י פשוט ומשולש ומרובע כידוע והנה תיבות סלע כשתחשוב האותיות ע"י הכאה זה בזה דהיינו בראשון אות ס' ואח"כ ס"ל ואחר כך תיבת סל"ע עולה ש"י והנה כשתכה שני פעמים כך עולה כמנין כת"ר ועולה במספר שבע פעמים מי"ם וכיוון להמשיך מים דהיינו ריבוי חסדים ממדריגה העליונה מספירת כת"ר דהוא כולו חסדים ולכך יצא מים רבים ולפי שהוא עולה ז' פעמים מים ומה שתמצא עשרה יותר בז' פעמים מי"ם שעולה תר"ל. והצירופים הנ"ל עולים כמנין כת"ר לזה יש ג"כ עשרה כשתחשוב ה' מן תיבת הסלע כדכתיב ויך את הס"לע ושני פעמים ה' עולה עשרה כי כיוון למשוך מספירות כת"ר מלמעלה דרך כל העשר ספירות עד למטה. ועולה שפיר החשבון במספר ז' פעמים מי"ם לכך כתיב ויך את הסלע במטהו פעמים כנ"ל ויצאו מים רבים לפי שהמשיך המים ממדריגה גבוה עד למאד כנ"ל והנה הציווי לא הי' כך שימשוך המים ממקום גבוה כזה על זה איתא במדרש נורא עלילה על בני אדם על שלא עשו רצון עליון הגם שאין כ"כ מובן החטא וכדאיתא נמי בפרש"י ז"ל בפ' וזאת הברכה על פסוק תריבהו על מי מריבה נסתפקת לו לבוא בעלילה ע"ש ודו"ק.