Maor VaShemesh, Ki Teitzei 2

א"י ע"ד הנ"ל כי תצא למלחמה וכו' ושבית שביו וראית בשביה וכו' והבאתה אל תוך ביתך וגלחה וכו' והסירה וכו' והי' אם לא חפצת בה ושלחת לנפשה וכו'. הנה כל מפורשי התורה הרבו לדקדק בהמשך כתובים האלו יעויין בדבריהם וקצת מדקדוקי הכתובי' הם כנ"ל ועוד רבו הדקדוקי' א' אמרו ושבית שביו מלת שביו מיותר גם מן הראוי לומר שביך גם אמרו וראית בשביה אשת יפ"ת יקשה לפי פשוטו שלשון זה מורה שאם תחשוק בה אחר שנשבית אז מותרת אכן באם תחשוק בה קודם זה אסורה גם אחר שישבנה וזה לא מצינו גם לפי פשוטו יקשה המשך הכתובים כי מקודם אמר וחשקת בה ולקחת לך לאשה ואח"כ ובעלתה והיתה לך לאשה משמעתו שקודם זה עוד לא היתה אשתו גם אמרו וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה צריך טעם למה וחז"ל נתנו טעם כדי שתתגנה בעיניו. אמנם הרבה פנים לתורה גם צריך הבנה על אמרו ובכתה את אביה וכו' מה נעשה לה אם לא ירע לה על עזבה אביה ואמה ולא תתעצב על זה כי ייטב לה בואה בקהל ה' גם יש לחקור על מלת כי שאמרו חז"ל שמשמש בארבע לשונות ובאיזה לשון משמש כאן והנה כבר קדמוני מפרשי התורה אשר פתרו הכתובים שמורים על מלחמת האדם עם יצרו ועל הימים הבאים לקראתינו ימים הנוראים ואולם פרטי תכסיסי מלחמת היצר נבוכו בהם רבים מבני עמינו מהם אשר חשבו להכניעו בתעניותם אשר ענו את נפשם אכן לא זו הדרך אשר יכניע בה היצר כי אף על אלה פקח עיניו להבאים בברית אתו ונלכדו בפח אשר טמן כי גנב את לבבם בחשבם כי עלו במעלות ע"י תעניותם ובאמת נסוגו אחור והרבה אוילים אשר ילאו לעמוד בקשוי מלחמת יצרם בראותם כי כל אשר ייגעו לבקש תחבולות להכניעו כמו כן גם הוא יתחזק נגדם יותר וע"כ יחשבו כילא יוכלולו ומפני זה נרפים המה לעבודת בוראם ואף כי יבלבל מחשבותם בכל תורתם ותפלתם לא ישיגו לב לעמוד בפרץ ולקנות כלי קרב לעמוד על נפשם ולהתחזק בחק התורה והעבודה התמה אשר פרץ בהם פרצות וזה לא יתכן לעשות כן כי מלחמה זו חובה על כל באי עולם להלחם בכל עוז ועוד זאת ידעו בני עמינו כי עיקר מלחמת היצר היא על התפלה כי גם אם ירבה האדם לעסוק בתורה ומצות ולגמול חסד בגופו וממונו ולהחזיק יד עני ואביון על כל זה לא ישים היצר את כל תוקף מלחמתו מפני אשר בזה עוד לא יסתלק מכל וכל (וימצא מקום לתפוש אותם בלבותם בפניות ולחשוב מחשבות) אכן באם איש ישראלי יעמוד לשפוך שיח נוכח פני ה' ומקבל עליו עול מלכות שמים ואמרי פיו יביעו ממקור לבבו בלי תערובות סיג מחשבה הפוסלת וילהיב לבבו לנועם ה' עד שיהי' קרוב להתפשטות הגשמיות כמבואר בש"ע א"ח ויתר ספרי קודש הנה על זה יוציא היצר כל עוזו להלחם ולבלבלו כי זה יגע עדיו להכניעו יותר מכל המצות וע"כ יראה האדם להתגבר בזה ואם יראה כי כבד ממנו הדבר להתפלל תפלה כזו ישוב בתשובה שלימה על חטאת נעוריו ויתעצב אל לבו על מעלו אשר מעל למרות בה' ועי"ז יסיר מסך המבדיל בינו לבין אלקיו ואז יוכל לחזות בנועם דרך התפלה והאדם אשר זאת מגמת עבודתו יפקחו עיני שכלו להשיג אח"כ מהות התורה לשמה ולעשות המצות לפעלם בלתי לה' לבדו ויהא תוהא על הראשונות אשר עסק בתורה ובמצות שלא לשמה ויגמור בלבבו מאז והלאה להחזיק במעוז התורה והעבודה בכל נפשו ומאודו ואז יבין דרכי המצות על בורים וע"כ ראוי לאדם הבא להלחם מלחמת חובה זו להכניע היצר שיקדם פניו להתפלל תפלתו זכה וצלולה כנזכר כי היא ראשית אונו ביום קרב ומלחמה. וזהו אמרו כי תצא למלחמה מלת כי יש לפתרו בלשון אלא שהוא מד' לשונות של כי וביאורו שאי אתה רשאי להפטר ממנה אלא תצא למלחמה ואז ונתנו ה' אלהיך בידך ואחר כן מורה לנו הכתוב מהות כלי המלחמה. והוא ושבית שביו מלת שבי"ו השי"ן מרמז על הג' אבות כידוע ובי"ו עולים בגימט' י"ח כנגד הי"ח ברכות שבתפילה פי' שתקח אומנת אבותיך בידך שהיא התפילה שתיקנו הם. עוד נוכל לומר כי שבי"ו בגימטריא שי"ח שפירושו תפילה כמו שפירש בזו"הק על פסוק וכל שיח השדה טרם יהי' בארץ ובאם תעשה כן. אז וראית בשביה אשת יפת תאר רומז להתורה כמו שקראה שלמה המלך ע"ה אשת נעורים ויעלת חן וביאורו שאז יפקחו עיניך וראית שהתורה היא בשבי' אצלך מפני אשר עסקך בה שלא לשמה ואז וחשקתה בה ולקחת לך לאשה שילמוד מכאן ואילך לשמה ומאהבה. ואח"כ והבאתה אל תוך ביתך כי' שתביאה אותה לעומק חדרי לבך. וגלחה את ראשה פי' שתגלח את ראשיתה אשר הי' העסק שלא לשמה ועשתה את צפרני' מלת ועשתה דרשו חז"ל לשון תיקון וצפרנים רומזים להמותרות פי' שתתקן את המותרות שנתת יד להחיצונים להתאחז בתורתך ועי"ז והסירה את שמלת שבי' מעליה שתוציאנה מגולתה ואז וישבה בביתך שתתישב על לבך. ובכתה את אביה ואת אמה רומז להשכל כנודע מספרים הקדושים ומהזו"הק שהשכל נקרא בשם אב ואם וירח ימים כבר רמזו בזה המפרשים על חידש אלול שאז תבכה ותתחרט על השכל אשר הי' לך עד כה הבלתי שלם כראוי כי יאורו עיניך ותרגיש בעוותתך ואח"כ אומר הכתוב והי' אם לא חפצת בה פי' שעדיין לא נפקחו עיניך ועוד אין לך חיך לטעום מתק התורה לשמה. אז עכ"פ ושלחתה לנפשה שלא תהי' עוד בשביה אצלך ומכור לא תמכרנה בכסף שלא תעשנה קרדום לחפור בה לא תתעמר בה פי' רש"י לא תשתמש בה. ויראה שרומז בזה ג"כ על מאמר חז"ל ודאשתמש בתגא חלף. תחת אשר עניתה פי' כי עד היום הי' עסקך שלא לשמה והבן.