Maor VaShemesh, Kohelet 7

א"י בדרך קצרה ע"ד הנ"ל מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת דהנה כתיב בכל עצב יהי' מותר ודבר שפתים אך למחסור. פי' מה שהאדם מתעצב בלבו על שאינו עובד את הבורא ב"ה כראוי. וכל מה שמתחזק בעבודתו ית"ש יותר הוא מתעצב יותר שגם זאת אינו כראוי ועי"ז הוא מזדכך נפשו ונשמתו וזה חלקו מכל עמלו ודבר זה יותר קבוע לו בלבו ובוער בקרבו תמיד ודבר שפתים אך למחסור ר"ל שישיחנה לפני אחרים השברון רוח אשר בקרבו אך למחסור אבל בלבו צריך תמיד להתעצב ולהתמרמר על מיעוש השגתו בעבדות ה' ולהיות שפל ונכנע בעיני עצמו. וע"י עצבות זה יהי' מותרות שיזדכך נפשו ונשמתו כראוי וישאר אחריו ברכה שדבריו יהיו נשמעים בבתי מדרשות כמו שעינינו רואות צדיקים שהיו משימין עצמן כעפר הארץ וזכרם לא יסוף לעולם וזהו פירוש הפסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש פי' אין לאדם שום מותרות מכל עמלו. אלא ממה שעושה עצמו שפל ברך מזה יש לו מותרות וזה מה ר"ל על ידי שהוא שפל בעיני עצמו כאמור ואנחנו מה זאת הוא היתרון לאדם ר"ל זאת לבדו יותר לו מכל עמלו שעי"ז מזדכך נפשו ונשמתו כראוי וישאר אחריו ברכה שזכרו לא יסוף וקדושתו תופיע תמיד בתוך בני ישראל והא ראיי' דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת ר"ל שהצדיקים שהיו משימין עצמן כארץ הן עומדין לעולם ואף לאחר סילוקן מן העולם קדושתן מופיע על העולם.