Maor VaShemesh, Korach 1

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם ואון בן פלת בני ראובן פרש"י ז"ל פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא ויקח קרח לקח את עצמו לצד אחד כו' וזהו שתרגם אונקלוס ואתפליג כו' גם אמרו ז"ל שלקח מקח רע לעצמו וצריכים להבין מה הענין מקח רע גם הלשון של ת"א ואתפליג כי לשון הפלגה משמע שנתחלקו שני דברים שהיה דבוקים יחד ונתפלגו גם קשה בן קהת בן לוי כו' פרש"י ולא הזכיר בן יעקב שביקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו וכו' קשה מהיכן משמע דבר זה אי מפני שלא נאמר בן ישראל כמו בהתיחסו על הדוכן הא כמה פעמים נאמרו יחוסיהם של השבטים בתורה ולא יחס אותם הכתוב אלא עד שבטם ולא עד יעקב ולבאר הענין שהקב"ה ברא העולמות בהשתלשלות בהירות וצימצומים רבים שצימצום את בהירתו בלבושים רבים וברא בהם את העולם ומלואו בכדי שיוכלו לקבל חסדיו והשפעות טובותיו על בריותיו כי באם היה הבריאה בבהירות העליון מן הנמנע היה לקבל את בהירתו ע"כ השתלשל את קדושת בהירתו זה למטה מזה עד שברא בהם העולמות וכל ההשתלשלות העולמות אף שהמה נחות דרגא זה מזה אעפי"כ אין הפרש ביניהם כי הכל דבוק חד בחברי' וכלול חד בחברי' והכל אחדין דלא מתפרשין אך צדיקי הדור המה העומדים בצל אל ע"י שיש בהם דעת היא המידה העליונה שבשלשה מדות חו"ב וד' המה היודעים הפרש שבהשתלשלות קדושה אף שהמה ריעין דלא מתפרשין כמו שאמרו ז"ל בברכות הבדלה בחונן הדעת מפני שהוא חכמה קבעוה בברכת חכמה כי בדעת נוכל להבין ההפרש שבין הקדושות אף שכלול חד בחברי' והקב"ה ברא העולמות בשתי מדות היינו בגבורה ורחמים וכוונת הבריאה היתה שיכלול מדת הגבורה במדת הרחמים והעיקר כוונת הבריאה היתה רק להטיב לברואיו הוא מדת החסד רק השי"ת צירף לה מדת הגבורה בכדי שיהיה שכר ועונש והכוונה היה לכלול הגבורה ברחמים היינו לכלול שמאל בימין וקרח במחלקותו הפריד מדת הרחמים ממדת הגבורה והטה עצמו רק למדת הגבורה כי לא רצה לכלול בימין לכך ת"א ואתפליג כי השני דברים שהיה כלול זה בזה הגבורה ברחמים הפרידם זה מזה וידוע כי אברהם היא מדת הרחמים ויצחק מדת גבורה ויעקב הוא הבריח התיכון המחבר שתי הקצוות וכולל גבורה בחסד וקרח עשה פירוד בין הגבורה והרחמים ע"כ לא נאמר אצלו בן יעקב כי הפריד עצמו ממדת יעקב ויעקב התפלל על זאת שלא יזכר שמו על קרח כי קרח הפריד עצמו ממדתו כנ"ל.