Maor VaShemesh, Re'eh 1

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה כו' את הברכה אשר תשמעו אל מצות כו' והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום וסרתם מן הדרך אשר כו' והדקדוק מבואר לעיני הכל למה לא קאמר את הברכה אם תשמעו אל מצות כו' ותו מה זה היום דקאמר אשר אנכי מצוה אתכם היום הכלל הוא העיקר הכל לבא לדרך השי"ת באמת הוא ע"י דיבוק חברים כדאיתא בפרק אבות קנין תורה אחד ממ"ח דברים שהתורה ניקנת בהם הוא בדיבוק חברים וכבר כרשנו למעלה בפרשת מסעי הענין הזה באריכות האיך הוא דיבוק חבירים ע"י נסיעה אל הצדיק הדור שבזה שמתאספין ביחד עדרת צאן קדשים אל הצדיק כל אחד נתבטל בפני חבירו בראותו מעלת חבירו בתורה ובמצות ומעש"ט ונעשה שפל בעיני עצמו וחבירו גדול ממנו ואוהב את כל אחד ואחד ורצונו ותשקו לכנוס ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה ואהבה וזה הוא העיקר שיראה כל אחד מעלת חבירו וליבוש מפניו דהנה בהיותו כל אחד בביתו כל דרך איש ישר בעיניו ומחזיק בעצמו ללמדן גדול וחסיד ובעל מדות טובות לפי שאינו רואה בעצמו שמץ דבר מנהו ויצרו גדול ממנו וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאד בעיני עצמו משא"כ בהתאסף ביחד אל הצדיק נופל כל השפלות ממנו ששם מוצא אצל הצדיק אנשים יראים ושלימים וגדולים בתורה ובמצות וצעירים ממנו לימים ומתאמצים בעבודת השי"ת וכן זקנים בשנים ואעפי"כ המה נכנעים אל הצדיק ומשתוקקים לעבודת השי"ת וכן מוצא שם עשירים ואעפי"כ אינם הולכים אחר תאוות עוה"ז רק חביב בעיניהם עבודת השי"ת ונכנעים אל הצדיק וכן מוצא שם עניים ואביונים ואעפי"כ לפי עניותם וצערם המה משליכים הכל ומפנים דעתם ומתאמצים לעבודת השם יתברך בשמחה ואהבה והנה בראותו כל אלה בעיני פקיחא אזי אם לבו כלב אבן ימס לבו בקרבו ונשבר לבו על שנים עשר קרעים לפני כא"וא ורצונו לכנוס ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה וזהו בדיבוק חבירים ומה גם בראותו להצדיק שנוסע אליו אז נופל עליו פחד ויראה ורעדה ונתבטל בעיני עצמו ונופל כל השפלות ממנו ואז יוכל לקנות לעצמו שכל וחכמה האיך ללמוד תורה באימה ויראה והאיך לעבוד להשי"ת באימה ויראה מק"ו שאם שנופל עליו פחד ויראה מפני הצדיק ומתבונן למה מתירא ממנו זאת הוא מפני גודל קדושתו ופרישתו עאכ"ו מפני ממ"ה הקב"ה אשר הוא קדוש ומשרתיו קדושים וזהו שפירשו מאמרם ז"ל את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח כי מזה היראה שמתירא מפני ת"ח הצדיק יוכל לבא ליראת ה' מק"ו כנ"ל וגם פירשו שזה פירוש מאמר חז"ל אין לגבי משה מלתא זוטרתא היא כי מכח שהיו יראים ביראה ופחד בראותם למשה רבינו ע"ה מזה הי' אצלם בנקל לירא מפני ה' מק"ו כנ"ל. והנה מכל הנ"ל יכול לבוא כ"א לידי עבודת הש"ית באמת ולעשות מצות בשכל ואהבה ויראה ולהשתוקק לעבודת הש"ית אבל בלא זאת אינו יודע כלום מהו יראת ה' והיאך הם עבודות השם והיאך לעשות מצוה ביראה ובאהבה ועוד תועלת גדול בהתאספם יחד אל הצדיק שבדור. כי ידוע שהנשמה נקרא נר כדכתיב נר ה' נשמת אדם ואמרו חז"ל למה צדיקים דומים לפני השכינה כנר לפני אבוקה ובהקבץ אסיפת צאן קדשים יחדיו אל הצדיק שבדור הרי מתרבים הנרות כי אינו דומה נר יחידי להרבה נרות ביחד שהרי אור הקדושה נתרבה ומייחד ודומה לאבוקה ואעפי"כ דומים לפני השכינה כנר לפני אבוקה ואז ממילא יוכל כל או"א מהם למשוך קדושה עליו ויכול אח"כ לידע היאך ומה לתת עצה בנפשו לעבוד את בוראו ביראה ובאהבה ושמחה לעסוק בתורה ובמצות בלהב אש שיהי' ע"י יחוד קוב"ה ושכינתא שהרי כל המצוה בפ"ע הוא שם הוי' ב"ה שהרי מ"צ הוא יו"ד ה"י בא"ת ב"ש ועם אותיות ו"ה מהמצוה הרי אותיות הוי' בכל מצוה וכשעושה המצוה בלהב אש ודבק בדביקות עד א"ס ב"ה הרי נעשה יחוד קודשא ב"ה ושכינתא כידוע. ובהתאסף עדרת צאן קדשים ביחד אל הצדיק שבדור באופן הנ"ל אזי ממילא מברך ומתברך כ"א ואחד מהם בכל מה שצריך ונמשך לו שפע מעילא לתתא די סיפוקו והצטרכותו משא"כ כשאינם מתאספים ביחד כנ"ל הרי זה אינם יודעים כלום היאך לעשות המצוה בדחילא ורחימא והרי התורה והמצות שעושים הם בלי דעת ותבונה בלא דו"ר ולא פורתת לעילא כידוע ומפורסם מספר הזוהר הקדוש ומכל ספרי מוסר ומשם בארה הפסוק שלפנינו ראה אנכי כו' את הברכה אשר תשמעו פי' תשמעו הוא מלשון אסיפה מלשון (וישמע שאול את העם) ר"ל שתאספו ביחד כנ"ל וממילא מתברך כל אחד ואחד הרי הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם פי' שתשמעו ותאספו אל מצות ה' אלהיכם שהוא יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא כידוע למבינים וקאי תיבת תשמעו אל תיבת ה' אלהיכם פי' שתאספו יתחברו ותתיחדו ביחוד ה' אלהיכם שהוא כנ"ל אל המצות שיהיו נעשים קוב"ה ושכינתא ביחוד גמור ע"י המצות שתעשו וזה בא הכל כשתאספו ביחד באסיפה ותיבת תשמעו קאי למעלה אאת הברכה כו' וקאי תשמעו ג"כ ומחובר לתיבת ה' אלהיכם כנ"ל אשר אנכי מצוה אתכם היום פי' שלא די בפעם אחד אלא היום תמיד בכל עת והיום תאספו ביחד כי בכל פעם שמאסף עצמו ביחד הוא מרויח בחינה אחרת חדשה וטובה יותר מבראשונה וזה היום. וההיפוך הוא הקללה אם לא תשמעו כנ"ל שתעשו המצות באסיפה וחיבור קב"ה ושכינתא דהיינו ה' אלהיכם כנ"ל וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתפם היום פי' שאם לא תעשו כנ"ל הרי הוא סר מן המצוה אשר אנכי מצוה פי' שאינו יודע כלום היאך לעשות המצות והיאך ללמוד בד"ור והרי לא עשה ולא כלום וזהו וסרתם כו' הרי הוא כאלו סר מכל המצות הש"ית כנ"ל.