עוד בפסוקים הנ"ל ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות כו' והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' כו' וסרתם מן הדרך כו' ללכת אחרי אלקים אחרים אשר כו' ויש לדקדק דהתחיל בלשון יחיד ראה אנכי וסיים בלשון רבים לפניכם אשר תשמעו דהוא לשון רבים. עוד קשה האיך שייך לשון ראה דהיינו שיראו האיך הוא נותן לפניכם ברכה וקללה וכי הוא דבר שיש בו ממש (ורש"י ז"ל פירש דקאי על ברכות הר גריזים כו' עיי"ש) ועדיין קשה האיך שייך לומר היום הא זה הי' בעבר הירדן שמה אמרו הברכות על הר גריזים כו' ותו מה היה נותן לפניהם משה רבינו ע"ה ברכה וקללה הלא הוא לא הי' נותן להם רק כדאמרו חז"ל ששה שבטים עלו לראש הר גריזים כו' והלוים הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכות כו' נמצא שהלוים אמרו הברכות והקללות ולא משה רבינו. ותו מאי את הברכה אשר תשמעו ותו מאי ואת הקללה אם לא תשמעו כו' וסרתם מן הדרך כו' ללכת אחרי אלקים כו'. וכי פשיטא הוא כשלא ושמעו אז וסרתם ללכת אחרי אלקים אחרים ורש"י ז"ל הרגיש בזה ע"ש והענין הוא כך שדבר זה מפורסם מפי ספרים ומפי סופרים שיש ביד הצדיקים שהולכים בדרך הנביאים למשוך ברכות מעולמות העליונים למי שרוצים. וכן למשוך קללות על שונאי ישראל כדמצינו בתנאים ואמוראים ובפרט החברייא החכמי הזוהר תלמידי הרשב"י וכן מדור אל דור יש צדיקים אנשי מופת שיש בידם זה הכח כידוע ומפורסם זאת בדורינו וכן יש כח ביד הצדיק למסור זאת לתלמידו ואיש אשר נותן דעתו בכל עת ורגע להיות אלהית שורה בו מוסר לו גם כן זה הכח שיהיה יכול למשוך ברכות למי שירצה וכן להיפוך וזה ענין סמיכה שהי' סומך משה רבינו ע"ה את ידיו על יהושע בן נון וכן מדור אל דור אבל העיקר הוא שצריך להודיע שהגם שיש כח ביד איזה צדיק לברך העיקר הוא שיברך לאיש הישראלי שיודע בו שרוצה לעבוד השי"ת זה מהראוי הוא לברכו שיצליח בכל דרכיו כדי שיוכל לעבוד את ה' ללמוד ולהתפלל בכוונה עצומה וליתן צדקה ולגדל בניו לתלמוד תורה בהרחבה. אבל לא לברך את מי שאינו מכיר בו מה טיבו שאפשר שהוא רשע וע"י הברכה שיברך אותו יצליח ברשעו והרשעים רוצים עד למאד שיברכו אותם אבל הוא אזהרה שלא לברך אותם הגם שהוא ספק אם הוא רשע לא יברך אותו כי יכול לבא קילקול גדול על ידי זה שיצליח יותר ברשעו ויעשה רשעות כפליים כמקדם ויהיה הצדיק הגורם זאת נענש חלילה עליו ונבוא אל ביאור הפסוקים הנ"ל ראה אנכי נותן פירש שמשה רבינו ע"ה אמר ליחידי סגולה ע"כ אמר ראה בלשון יחיד שרמז ליחידו סגולה שמסר להם הכח לברך את מי שירצו וכן להיפוך וראה ר"ל ראי' שכלית את הברכה אשר תשמעו פי' להם ברמז שיברכו את מי שמכירם שהם עובדי הש"י יברכו אותם שיצליחו בכל מעשי ידיהם כדי שישמעו עוד יותר אל המצות הש"י וזה את הברכה אשר תשמעו אל המצות וכו' וקאמר את הקללה ר"ל בדרך שלילה שלא תברכו אם לא תשמעו אל מצות וכו' פי' אם הוא לשון ספק פי' אם הוא ספק אם הוא רשע ואינו עובד ה' שאין אתה מכיר בו מה טיבו לא תברך אותו וקאמר וסרתם מן הדרך ללכת אחרי אלקים וכו' ר"ל כי ע"י הברכות שיצליחו עי"כ הרשעים מוסיפים רשעות והולכים אחרי אלקים אחרים היינו אחרי תאוות עו"הז ואחרי יצרם הרע כמאמרם ז"ל ע"פ לא יהי' בך אל זר וכו' זה היצ"הר שהוא אלקים אחרים לכן השמר והזהר שלא לברך אלא את זה שאתה מכירו היטיב שיעבוד את הש"י כנ"ל.
מאור ושמש, ראה 2
Maor VaShemesh, Re'eh 2
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
