א"י כי כל ימי האדם אשר על פני האדמה יש עליו מלחמה גדולה עם היצ"הר הרוצה להכשילו ולהחטיאו וצריך האדם להתגבר עליו ולהרגיש היצ"ט על היצ"הר ואף הצדיק גדול יש עליו מלחמה גדולה עם היצר הרע אף שאין היצ"הר יוכל לתפוס הצדיק בעבירה מגונה דהיינו ניאוף או גזילה ורציחה אבל בדברים דקים יוכל ח"ו כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו להכשילו בדבר דקה וקלושה מאד ולעבירה גדולה יחשב כי סביביו נשערה מאד ע"כ קטן וגדול שוים בזה שצריכים להתגבר ולהשמר עצמם מן הסתת יצ"הר כל ימי חייהם בעו"הז אבל לעתיד שיתבער ויתבטל היצ"הר אז הצדיקים יהיו בהשקט ובבטח בשעשועי הש"י וזהו פי' הפסוק ששת ימים תאכל מצות ששת ימים היינו ששת אלפי שנה כי שיתא אלפי שני הוו עלמא מצות הוא מלשון חרחור והוא מלחמה כמש"ה לריב ומצה תצומו הוא מלשון מצות וריב ומלחמה היינו שבכל ימי העו"הז יש לאדם מלחמה עם היצ"הר כנ"ל אבל וביום השביעי היינו האלף השביעי שיהי' כולו שבת ויתבטל היצ"הר מקרב הארץ עצרת לה' אלהיך אז יהי' להצדיקים שעשועים לפני הש"י בהשקט ובטח בלי שום מלחמה כלל וכלל.
מאור ושמש, ראה 20
Maor VaShemesh, Re'eh 20
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
