Maor VaShemesh, Re'eh 8

עוד בפסוק הנ"ל אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים וכו' ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם כי אם אל המקום אשר יבחר כו' לשכנו תדרשו ובאת שמה. ויש לדקדק בפסוק היאך אפשר לאבד את המקומות אשר כו' ותו יש להבין הסמיכות הפסוקים לא תעשון כן לה' אלהיכם וסמיך לי' הפסוק כי אם אל המקום אשר יבחר כו' ומסיים הפסוק לשכנו תדרשו ובאת שמה ומשמע חלילה שלא תעשון כן לה' אלהיכם כו' רק שם במקום אשר יבחר שם תעשון כן. אך הענין הוא כך כי הנה אם במקום אחד היו שם רשעים וקילקלו את המקום ההוא ואח"כ על אותו מקום באים צדיקים ועובדים שם הש"ית אז מגרשים כל הטומאה וכל הקליפות שהי' שורה על אותו מקום מחמת קילקול הרשעים כי הקליפות חיצונים אין להם שורש ויחוד חלילה לא למעלה ולא למטה וממילא מתבטלים בפני הקדושה כהמס דונג מפני האש וצריכים לנוס מן המקום ההוא משא"כ אצל הקדושה כשעובדים הש"ית על מקום אחד אזי יש שורש ומקום קדושה הן למעלה והן למטה כי אנו צריכים לכוין בכל התפילות לארץ ישראל ולירושלים ולבית המקדש ואל כותל המערבי ששם השכינה קבוע גם בחורבן הבית כדאיתא בחז"ל נמצא הקדושה יש לה מקום ושורש הן למעלה והן למטה ומפני כן אמרו עתידין כל בתי כנסיות ומדרשות שבחו"ל לקבוע בירושלים כי המקום קדושה שהי' שורה קדושה על מקום אחד אין שום כח לשום דבר שבעולם לבטל אותו קדושה מאותו מקום בשום ענין כי הקדושה יש לה שורש כי הקדושה נמשכה מעשר ספירות קדושות ואורות קדושות עד שהם משפיעים ומחירים אל שורש המקום מהו פי' הפסוק אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים פי' שבאותו מקום שהיו עובדים שם ע"ז והי' שורה על אותו מקום טומאה וקליפיות חיצונים אזי כשתעשו רצונו של המקום ב"ה כדמתחיל הפרשה אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות כו' כל הימים אשר אתם חיים וסמיך לי' אבד תאבדון פי' כשתעבדו להש"י באותן המקומות אזי יהי' הטומאה ממילא בטל ומבוטל בפני הקדושה וכדונג נמסים בפני הקדושה ואמר הכתוב לא תעשון כן לה' אלהיכם כו' לשכנו תדרשו ובאת שמה פי' אבל על המקום שעובדין הש"ית אזי הקדושה שורה באותו מקום ובלתי אפשרי לבטלה משם בשום ענין. ואמר הכתוב הטעם כי לשכנו תדרשו ובאת שמה פי' שאנו צריכים לכוין בכל התפילות לשכנו ר"ל לירושלים ולבית המקדש ואל כותל מערבי כנ"ל נמצא שיש למקום קדושה שורש למעלה ולמעלה והקדושה לעולם קיימת והבן.