Maor VaShemesh, Toldot 27

עוד בפרש"י ויתן ויחזור ויתן כו' וגם בעשו לא נאמר לשון נתינה או ברכה רק יהי' מושבך כו' לשון קיים וטעמא בעי ונ"ל ע"פ פשוטו דהנה מצינו בר"ח ב"ד שיצא ב"ק כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין כו' והענין הוא דהנה הצדיקים ע"י היחודים ממשיכים שפע מעילא לתתא ואינם מחזיקים השפע לעצמם מה שנשפע להם רק נותנים צדקה ולשאר דברים שבקדושה ואינם מחזיקים השפע שנשפע להם מיום זה ליום המחרת כי בכל יום עושין יחודים דבר יום ביומו ואין יחוד יום זה דומה ליחוד של יום אחר ע"כ כל מה שהמשיכו ביום זה ע"י היחוד שעשו ביום זה מחלקין לצדקה ולדברים שבקדושה באותו יום עצמו וביום שלאחריו עושים יחודים אחרים וממשיכים השפעות אחרים ומחלקין ג"כ באותו יום וכן בכל יום ויום כן מתנהגים תמיד וזהו ויתן ויחזור ויתן כו' ר"ל כנ"ל שבכל יום מחלקין לדברים שבקדושה כל מה שנשפע להם ועי"ז יחזור ויתן להם השפעות אמנם לא כן עשו הרשע מה שנשפע לו מחזיק לעצמו וע"כ אמר לו יהי' לשון קיום שיהיה לו ויחזיק לעצמו בלתי עשות צדקה בממונו. וע"פ סוד נאמר כי הנה השי"ת עלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות עבור האומה הישראלית שראה חכמתו ית"ש שיקבלו מלכותו עליהם ויעבדוהו ויעלו העולמות מתתא לעילא ויהיה לו תענוגים ושעשועין ולעומת זה ישפיע להם טובות וחסדים גדולים וזה הי' חפצו ורצונו כי חפץ חסד הוא להטיב לברואיו אמנם הי' גלוי לפניו שיהי' זמן אשר יתרשלו בניו בעבודתו ויהי' קטרוג ח"ו שלא יוכל להשפיע להם מטובתו ע"כ האלקים עשה שייראו מלפניו כדמיון האב אשר מגביה שבטו על בנו ידידו ואין דעתו ליסרו רק ליראות אותו כדי שישוב הבן ויכנע מלפניו וכאשר יכנע יכמרו רחמי האב על הבן מרים השבט וישוב וירחמהו כן מתנהג עמנו אבינו אב הרחמן ברא כוחות הדינין למען נירא מלפניו ית"ש ונשוב לעבודתו. וצדיקי הדור מעוררים את לבות בני האדם שיעשו תשובה ומעוררים עולם התשובה עלמא דחירות וממשיכין הקדושות ואור ההויות שיאירו על שמות אלקים כוחות הדינין וממתיקים אותם לכוללם ברחמים גמורים על כנ"י יהי רצון מלפניו שגם עתה יעורר רחמים עלינו רחמים פשוטים וחסדים מגולים ויסיר מעלינו שבט אפו. וכן מצינו באדון הנביאים משה רבינו ע"ה כאשר עשו ישראל מה שעשו ונתעוררו הדינין עמד ונתאמץ בתפלה להגביר כח הרחמים על הכנ"י עולם התשובה ושם נאמר שנתעטף הקב"ה כש"ץ ואמר לו אם יעשו בני כסדר הזה אז אמחול לעוונותיהם ר"ל אם יעשו ויתנהגו כסדר הזה במדותי להתנהג במדת הרחמים וחנינות ולעצור במדת הרגזנות ולהתרחק משקרים וכן בכולם כמבואר בס' תומר דבורה מהרמ"ק זצוקל"הה. אז אעורר עליהן במדת הרחמים י"ג מכילין דרתמי דארוך אשר מקורם שלשה הויות העולים בגימ' מזל"א והי"ב אותיות אשר בהם עם המקור הם י"ג הם שורש הי"ג תיקונים ובזה יומתקו כל הדינים. אכן מצינו במרגלים שהוצרך משה רבינו ע"ה לעורר רחמים על כנ"י ולא הזכיר רק ט' מדות והן ט' תיקונים שבזעיר אנפין ומקורם שלשה אותיות הראשונים של שם הוי' שהוא 'י'ה'ו וכל אות הוא כלול מג' אותיות שהן עולים ט' ר"ל כי בז"א הוא דכר ונוקבא והתיקונים הם רק של זכר ע"כ לא נרמז רק ג' אותיות של שם יה"ו והג' אותיות במילוי אלפי"ן עולים ט"ל ובהזכיר הט' מדות של רחמים הי' מעלה מ"נ מתתא לעילא עד עולם האריך ומוריד שפע רחמים משם מעילא לתתא כי אין שם תערומת דין רק רחמים פשוטים וזהו פרש"י ויתן לך האלקים מטל השמים ר"ל ט"ל הוא מספר הג' אותיות 'י'ה'ו שהם מקור הט' תיקונים שבז"א הנקרא שמים ויחזור ויתן לך עוד ט"ל שני פעמים ט"ל עולה בגי' 'מ'ז'ל'א מספר שלשה הויו"ת עם מקורם הם י"ג תיקונא דיקנא שבארוך כידוע להוריד רחמים פשוטים מעולמות עליונים אשר אין שם תערובות דין ולהאיר למטה שיהיה רק רחמים וחסדים גדולים על כנ"י אמן.