Maor VaShemesh, Tzav 2

וידבר ה' אל משה לאמר צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו יש לרמוז בזה כי הר"ת של "צו "את "אהרן "ואת "בניו "לאמר עולין בגימ' ק"ל כמנין ה' הויות שהם ה' חסדים והר"ת של "זאת "תורת "העולה "היא "העולה "על "מוקדה "על "המזבח "כל "הלילה "עד "הבוקר עולין כמנין השבת ורומז כמו שאמרנו למעלה ג"כ עפ"י מאמרם ז"ל שכל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו וע"כ אמרו שאלמלא שמרו ישראל שתי שבתו' מיד היו נגאלין שהשבת מכפרת על המעשה והטעם עיין למעלה ושבת הגדול שהוא מעולם הבינה עול' המחשבה מכפר על המחשבה ובניסן עתידין ליגאל ולכן אלמלא שמרו אותן השתי שבתות שקודם הפסח שהם שבת הגדול ושבת שלפניו מיד היו נגאלין ולזה קורין לעולם פ' צו קודם הפסח והסי' פקדו ופסחו לרמוז שכמו שהקרבנות מכפרין על המחשבה והמעשה כן השבת מכפרת ועיין כל זה למעלה באריכות וזה רומז כאן ג"כ שר"ת של זאת וכו' עולי' כמנין השבת לרמוז שהשבת מכפר כמו הקרבנות והר"ת של צו וכו' עולין כמנין ה' הויות כדלעיל בסמוך לרמוז שע"י שמירת שבת אנו ממשיכין על הכנ"י הה' הויות החסדים וגמר אומר ואש המזבח תוקד בו שרומז שהגם שבשבת אנו מצווים על הבערת אש שלא לעורר כוחות הדינין ואשו של גהינם כידוע אבל אש של המזבח אדרבה מצוה היא להבעירו אפילו בשבת שזה האש הוא משורש גבוה וממקום קדוש הוא ומוסיף אומץ בקדושה.