Maor VaShemesh, V'Zot HaBerachah 2

ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון. ראוי להבין אמרו מחץ מתנים למה בחר מכת מתנים לאויביו יותר משאר מכות. ויראה לרמוז בזה כי הנה מעקרי עבודת ה' הוא התפילה בדחילא ורחימא וע"י שאדם מקשר נפשו ורוחו ונשמתו ומדבק עצמו בעת התפילה באין סוף ב"ה מושך על עצמו דביקות וקדושה על כל היום אכן העצה היעוצה לבוא לידי מדה זו לזכות לשלימות התפילה הוא ע"י שיקום בחצות לילה וילמוד כמה שעורים ומהן הלכות פסוקות כל אחד לפי ערכו וע"י זה הוא מגרש הקליפות העומדין לבלבל בעת התפילה ומטהר מחשבותיו שיהי' לו נקל להתפלל בלי מחשבה זרה ולהעלות העולמות משנפלו מראשית הבריאה והן הן המחשבה הזרה הנופלת לאדם בשעת התפילה. כי כשבא להעלות הניצוץ ממעמקי הקליפות אז יעמדו נגדו לעכבו לבל יתעלה מהן. וצריך האדם לגבר חיילים לזה ועל ידי עסק התורה שעוסק קודם התפלה בדחילו ורחימא יהי' לו סעד לזה. וזהו אמרו ברך ה' חילו לשון ויחל משה שהוא לשון תפילה פי' שיברך ה' את תפילתו שתעשה פרי ופועל ידיו תרצה פי' שגם תנועות הידים אשר אדם עושה בעת תפילתו לעורר לבבו אל זכות התפילה גם זה יעלה לרצון לפניו מחץ מתנים קמיו מלת מתנים לשון לימוד (כמו תנוי מתנינן) וביאורו כי הכתוב נותן עצה לזה שיהיה תפילתו מקובלת ומרוצה ע"י שימחץ בלימודו תחילה את כל קמיו הם הקליפות העומדים לעכבו. ומשנאיו מן יקומון לבל יהי' להם תקומה כלל נגדו.