וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך ופירש"י ז"ל על שם מנין פרשיותיהם נקראו טוטפות טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים ראוי לשום לב להתבונן מה זאת שמצות תפילין שהוא חמורה כ"כ שהוא יסוד של כל דת יהודית לא נאמרה מנין פרשיותיהם בתורה אלא ברמז על שם המקומות הללו שבכתפי קורין לטט שתים ובאפריקי קורין לפת שתים הרי ארבעה והענין הוא דהנה הקדמונים סדרו לנו פרשיות של כל השנה ועל פיהם אנו קורין בשבת נחמו פ' ואתחנן ובוודאי גם זאת עפ"י סוד ובפרשה זו כתיב שלשה פעמים שמע. ועתה ישראל שמע אל החקים ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם שמע ישראל וגו' וגם שמע ישראל של ק"ש. והענין דהנה הצירוף של חודש אב הוא "הסכת "ושמע "ישראל "היום ואיתא בספר יצירה המליך אות ט' בשמיעה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם ארי' בעולם ואב בשנה נשמע מזה שבחודש אב המליך אות ט' בשמיעה ולהבין זאת דאיתא בגמרא ששאל ר' חנינא בן עגיל את ר' חייא בר אבא מפני מה בדברות ראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות אחרונות נאמר בהם טוב וכו'. אמר לי' הואיל וסופן להשתבר וחס ושלום פסקה טובה מישראל לכן בדברות האחרונו' שהן קיימים כתיב בהם אשר ייטב לך ומה היא טוב שכתוב בדברות האחרונות היא הטוב הגנוז כדאי' במדרש וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וכו' ודרשו חז"ל אור שברא הקב"ה בששת ימי בראשית אדם מביט בה מסוף עולם ועד סופו כיון שנסתכל בדור המבול ובדור הפלגה עמד וגנזו לצדיקים לע"ל והנה כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם צימצם אלהותו ית' מעילה לעליל ונשתלשלו העולמות מני' ובי' ויצאו עשר קדושות והן עשר ההויות וט' מהן הן בחינות דכורא שהן משפיעין והעשירית היא בחינות נוקבא שהיא מקבלת מהן וצריכין אנו ליחד מתתא לעילא ולהמשיך מעילא לתתא אור בהירות אלהותו יתברך על כל העולמות שיהי' ביטל החיצוניות מכל וכל ויתגלה אור אלוהותו ית' אור הקדמון שהוא טוב הגנוז ויהי' ה' אחד ושמו אחד וזה שאנו קורין בשבת נחמו פ' ואתחנן שנזכר בה כמה פעמים שמע כי מר"ח אב עד שבת זו הי' התגברות הדינין בט' ימים אלו ואח"כ שהחשכות הלך לו אנו קורין פ' ואתחנן שנזכר בה כמה פעמים שמע שזאת נחמתינו שאנו מקוים לאל ית"ש שיגאול אותנו בקרוב ויתגלה הט' שהמליך בשמיטה שהוא הטוב הגנוז שהוא אור הקדמון וזהו שאיתא בספר יצירה שהמליך אות ט' באב כי בט' באב עשו המרגלים בכי' לדורות שלא אמרו טובת ארץ ישראל רק יהושע וכלב שאמרו טובה הארץ מאד מאד ואנו מצפים שיתוקן זאת במהרה והמליך אות ט' באב ר"ל שיתגלה הט' שהיא טוב הגנוז ואנו קורין בשבת נחמו הדברות האחרונות שכתוב בהן אשר ייטב לך ונחמתינו שלא יפסוק הטוב ההוא ממנו וזה סוד שאנו קורין בכל יום שמע ישראל בבוקר בתפילין שאנו מיחדין באמירת אחד מתתא לעילא הט' הויות וממשיכין אור בהירות אלהותו ע"י הע' הויות למלכות שהוא בחי' נוקבא וזהו אחד אח' הן ט' הויות וד' הוא כנ"י שהיא עתה בגלות המר בדלות ובגלות נאמר עלי' עני' סוערה לא רוחמה וע"י שאנו מיחדין הט' הויות מתתא לעילא באמירת אחד בתפילין אנו מעוררין התפילין דמרא עלמא שהוא ית"ש מתפאר בנו וממשיכין מעילא לתתא ע"י ט' הויות אור בהירות אלהותו על כנ"י שיהי' במהרה ה' אחד ושמו אחד והנה כתיב מבשרי אחזה אלוה דהנה האדם הוא קומה ודרכו של אדם שהראש הוא בגלוי וגופו מכוסה בלבושים כמו כן בריבוי רבבות הבדלות לאין שיעור המוחין הגדולים הן בלתי צימצם והכתפין ומכתפין למטה הוא בצימצם ע"י לבושים וע"י שאנו מיחדין בתפילין שאנו קורין בהן ק"ש אנו מיחדין מתתא לעילא הט' הויות ועי"ז אנו ממשיכים מאריך אנפין לז"א דהיינו מהמוח להכתפין ומכתפין למטה עכנ"י שהיא נוקבא בחי' מקבל ואנו מיחדין הט' הויות מתתא לעילא ומעיל' לתתא והיינו ב' פעמי' ט' וזה וט"ט בכתפי שתים ר"ל בהכתפין הן שני פעמי' ט"ט מתתא לעלא ומעיל' לתתא ופ"ת באפריקי שני פי' ע"י מה אנו מיחדין הט' הויות ע"י הוי' אדני שאנו מקבלין עלינו מלכות שמים שלימה באמירת ק"ש נתיחד הוי' אדני ואנו מיחדין מתתא לעילא עד שנתיחד חכמה בינה ונמשכין המוחין להמדות והנה עשרה פעמים הוי' אדני עולין בגימ' תתק"ו ועם נון שערי בינה עולין תתק"ס שהוא מנון לוגין שבמקוה לרמז שבעל קרי אסיר בקריא' שמע ובתפילין ושני פעמים פ"ת עולה בגימ' תתק"ס וזהו פת באפריקי שתי' ששני פעמי' פת עולה תתק"ס ובאפריקי רומז לסוד שמן כי שמן עם הכולל עולה במנין אפרקי.
מאור ושמש, ואתחנן 19
Maor VaShemesh, Vaetchanan 19
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
