Maor VaShemesh, Vayechi 6

ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם הנה רש"י ז"ל מביא מדרש חז"ל ביקש יעקב לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה כו'. והנה יש להבין למה מתחילה כתיב האספו ואגידה כו' ואח"כ כתיב לשון הקבצו הול"ל הכא והכא בלשון אחד ותו מאי ושמעו אל ישראל אביכם מאי צוה להם איזה צוואה לעשות שישמעו לו והלא לא צוה להם כלום בעת הזאת רק ברכם ולמקצתם הוכיחם אבל לא צוה להם כלום לעשות איזה דבר שישמעו לו גם יש להבין במאמר חז"ל ביקש יעקב לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה ממ"נ אם היה מן הראוי לגלות את הקץ למה נסתלקה ממנו שכינה ואם אינו מן הראוי לגלות את הקץ מה עלה על דעת יעקב אבינו שביקש לגלותם ונראה לי כי הנה איתא בסנהדרין שריב"ל שאל למשיח אימתי אתי מר ואמר לי' היום א"ל ריב"ל לאליהו ז"ל הא לא אתי היום א"ל אליהו היום אם בקולו תשמעו והדברים מובנים ע"פ פשוטם ע"פ הגמרא דרמי קראי אהדדי כתיב אחישנה וכתיב בעתה ומשני הגמרא זכו אחישנה לא זכו בעתה וזה שאמר המשיח היום אתינא שתלוי הדבר ביד ישראל אם עושין תשובה אזי אחישנה ואתי היום. והנה יעקב אבינו רצה שיתחיל עולם התיקון בימיו ע"י שכל השבטים יעשו תשובה כראוי אזי יהי' כדאיתא בזו"הק שגם כשכנסי' חדא יעשו תשובה כראוי אזי בוא יבוא הגואל במהרה הגם שששים ריבוא ביחד לא יעשו עדיין תשובה כראוי וזה היה כוונת יעקב אבינו ע"ה ואמר האספו שהוא לשון טהרה כדכתיב ויאסף מצרעתו דהיינו שיטהרו לבם בתשובה כראוי אזי יתקיים בהם זכו אחישנה ואגידה לכם שהוא לשון המשכה כמו נגיד ונפיק שאמשיך לכם עתה את אשר יקרא אתכם באחרית הימים דהיינו ביאת המשיח שיהי' אחישנה ועל זה נסתלקה שכינה ממנו שלא הי' עדיין העת ונסתלקה השכינה הימנו ולא הי' יכול להביא' לתשובה עילאה כאשר הי' כוונת יעקב ע"ה מאחר שנסתלקה ממנו שכינה ע"כ אמר להם מאחר שא"א לבא לידי תשובה אמיתית כאשר בלבבו עכ"פ הקבצו ושמעו כו' כאשר נפרש כי הנה שמעתי מפה קדוש איש אלהים בוצינא קדישא הקדוש המנוח אב"ד ור"מ דק"ק נשכיז זצ"ל שאמר ששורש מה שנוסעים אל הצדיקים יהי' עיקר הכוונה לא כיש מי שנוסעים עבור תפילה ויש מי שנוסעים עבור תורה ויש מי שנוסעים עבור שיראו מדריגות לא זה הוא הנסיעה העקרית אלא העיקר הנסיעה יהי' רק עבור לבקש הש"ית לידע לירא מהש"ית היראה הרוממות ולידע כי הוא עיקרא ושרשא דכל עלמין והאיך יוכל לבוא לזה העיקר הוא ע"י התחברות הצדיקים וזה כבר אמרתי דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד דר"ל דרשו את ה' דהיינו בתפילה ועוז היינו תורה שנקרא עוז ועל כל זאת בקשו פניו תמיד דהיינו לבקש הש"ית תמיד לבא למדריגה האיך לירא מפניו זה הוא עיקר אחר כל התפילה והתורה לבקש את הש"ית שיבא לידי יראה הרוממות ולידע כי הוא עיקרא ושרשא דכל עלמין ולית אתר פנוי מיני' כדאיתא בתיקוני הזוהר הקדוש וכאשר צוה דוד המלך ע"ה לשלמה בנו דע את אלהי אביך וכו' ונראה שזה מרמז במ"ש יעקב אבינו הקבצו ושמעו בני יעקב פי' כשתקבצו בקיבוץ ביחד דהיינו כשיש קיבוץ וכנסי' אצל הצדיק אזי ושמעו אל ישראל אביכם פי' אל תקרא אֶל בסגול אלא אֵל בצירי ור"ל ושמעו הוא לשון הבנה כמו כי שומע יוסף שתבינו אֵל ישראל אביכם דהיינו אלהי ישראל הוא אביכם ותדעו את מי אתם עובדים ותיראו מפניו זה יהי' עיקר הקיבוץ לא מפני שתשמעו תורה או תפילה או ליראות מדריגות אצל הצדיק אלא תעשו עיקר הנסיעה כדי לידע מהש"ית והאיך לירא מפניו כנ"ל ואמר אח"כ ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז נראה לפרש ע"פ מה שאמרו חז"ל לא היה אדם פותח בתשובה עד שבא ראובן כו' וזהו שמלמד יעקב אבינו לבעלי תשובה שלא להיות חושב שכבר עשה תשובה שלימה ושוב עדיין אין צריך עוד לתשובה לא זו הדרך ומקום שבעלי תשובה עומדים רק צריך להיות תמיד בכל עת וזמן יותר ויותר לשוב בתשובה שלימה ע"י התורה הקדושה להגות בה יומם ולילה לא ישבותו וזהו שאמר יעקב ראובן בכורי אתה ר"ל שאתה הוא הבכור לתשובה יתר שאת ר"ל מלשון שאת וספחת שתמיד אתה צריך להיות בתשובה ולהחזיק עצמך לשאת ונגע ותמיד לשוב בתשובה שלימה גם הוא לשון התנשאות שתמיד צריך אתה להתנשאות עצמך בתשובה ע"י התורה והבן. ועפ"ז נוכל לפרש ג"כ הפסוק וזאת אשר דבר להם אביהם דבר הוא לשון קשה ר"ל שאף גם כולם הוכיח ג"כ שישובו כולם בתשובה שלימה לעשות עליי' לשכינתא הנקראת זאת כידוע והבן.