Maor VaShemesh, Vayeilech 3

עוד יש לרמוז בזה עפ"י מה שאמרנו כבר על מאמרם ז"ל בד"ה ב"ה אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד היכי עביד ר"א אומר כובש וכו' ריב"ח אומר נושא שנאמר נושא עון ועובר על פשע תנא דבי ר' ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכך הוא המדה ויש להבין שמשמעות לשון הגמרא מורה שזה שתנא דבי ר"י הוא פירוש על מה שאמרו ר"א וריב"ח ולפי המובן מפשוטו שהוא כמו שפירש"י כובש שכובש הכף מאזנים של הזכיות ונושא שמגביה הכף מאזנים של עון א"כ מה שתנא דבי ר"י שהוא מעביר רחשין ראשון אינו ענין לדבריהם כלל גם מהו וכך הוא המדה שאין לו הבנה גם מה ראשון ראשון בכפל הלשון גם הלא הפסוק שהביא ריב"ח ראיה לדבריו הוא במיכה שאמר נושא עון ועובר על פשע ומדוע לא הביא ראיה מן התורה שאמרה נושא עון ופשע שג"כ משמעותו שמגביה הכף מאזנים של העון אמנם ביארנו הדבר עפ"י מאמרם ז"ל שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה והענין הוא כי הנה ישנם כמה בני אדם מעובדי השם אשר קודם תפילתם הם מכינים עצמם במחשבתם ומקשרים עצמם בהשי"ת בגודל התלהבות האהבה והיראה וכן עושים הכנות כמה שעות קודם התפילה ואעפי"כ לפעמים בעת התפילה מתקררין מעט מחום תבערת יקוד לבבם ותפילתם היא קרה ואינה גבוה ויקרה בערך אמנם השי"ת ברוב רחמיו הוא מצרף אותה המחשבה וההכנה שהיתה קודם התפילה ומחברה עם מעשה התפילה או איזה מצוה אחרת שעושה שהכין עצמו מקודם לכן בדו"ר ובשעת עשיתה נתקרר מתוקף תשוקתו וכן לפעמים האדם מחשב לעשות מצוה והיא במחשבתו כמה שנים ואינה מוציאה מכח אל הפועל עד כמה שנים אח"כ ואעפי"כ הקב"ה מצרף לה גם ראשית מחשבתו שחשב עלי' קודם כמה שנים ועי"ז המצוה נעשה גדולה ויקרה ועי"ז הזכיות מכריעות וזהו כובש שע"י צירוף המחשבה הם כבידות אמנם להיפך בעבירה שהאדם עובר הגם שג"כ יש עבירה שלב האדם בוער בקרבו לעשותה כמאמר הכתוב כי קרבו כתנור לבם והוא מחשב עלי' איזה זמן קודם עשיתה אמנם הנה כבר לימד הקב"ה בעצמו סנגוריא על כל באי עולם באמרו כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולכן מפני שכל מחשבה רעה הוא מחמת היצ"הר המסית את האדם והוא המפיל במחשבת האדם שיבוא לחשוב על ההרהור ההוא והוא הניתן בו מיום שננער לצאת ממעי אמו ולכן השי"ת ברוב רחמיו אינו מצרף אותה ראשית המחשבה הרעה למעשה מפני שאין להאשים כ"כ את האדם אשר היצר שולט בו מנעוריו ומפיל לתוך מחשבתו הרהורי עון וזהו מעביר ראשון ראשון כי המחשבה היא נקראת ראשון שהיא ראשון למעשה אך מאין בא זה שתפיל במחשבתו הרהור רע הלא מפאת היצ"הר המדיחו לחשוב מחשבות און ולכן היצר הוא נקרא ראשון ומתואר כאן בשם ראשון ראשון מפני שהוא הראשון להראשון ור"ל לאותה המחשבה הבלתי טובה שנקראת ראשון למעשה היצר הוא ראשון לה ג"כ ומעתה מובן היטיב שדברי תנא דבי ר"י הם פירש למה שאמר ריב"ח נושא שמגביה הכף מאזנים של העוונות וע"י מה הוא מגביהו ע"י שמעביר ומסלק את המחשבה שבאה מצד היצר שהוא ראשון לראשית המחשבה הזו ועי"ז ממילא העוונות הם כגוף בלא נשמה והם קלים בערך וזהו וכך היא המדה פי' שאותה המדה הכתובה בתורה בתוך הי"ג מדות שהוא נושא עון ופשע היא בעצמה אותה מדה של מיכה שאמר נושא עון ועובר על פשע שבמה נושא העון ע"י שעובר על הפשע שמעביר את חימום היצ"הר ממנה וממילא היא קלה ולכן הביא ריב"ח הפסוק ממיכה ולא הפסוק של התורה מפני שבפסוק של מיכה הוא מפורש בו היטיב שהנשיאות העון הוא ע"י שעובר על פשע ולכן משה רבע"ה כשבא להסתלק מן העולם והיו ישראל מתיראין שלא יהיה מי שיעמוד בפרץ לפניהם לכפר בעד חטאתם ע"י תפילתו כמו משה רבינו לכן ניחמם בזה שעי"ז תהיה תקנתם שהשם ב"ה הוא עובר לפניך פי' שהוא עובר על פשע וכמו שאמרנו שמעביר את היצ"הר ומחשבת הפשע ונשארה העבירה כגוף בלא נשמה והזכיות מכריעות כנ"ל.