ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות וכו' תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם הקהל את העם האנשים והנשים והטף וכו' למען ישמעו וכו' כבר נדברנו בזה במ"א לבאר מדוע ניתנה קריאה זו דווקא במועד שנת השמטה ובחג הסוכות. ועתה נוסיף לבאר על מה שקדמנו אז שמקודם אמר תקרא את התורה וכו' ואח"כ אמר הקהל את העם וכו' הלא מן הצורך להקהילם תחילה ואח"כ לקרות באזניהם והנראה לרמוז בזה כי הנה השורש העיקרי משרשי העבודה הוא אהבת בני ישראל זה לזה מקטנם ועד גדלם ואף גם האנשים הנוטים מדרך הטוב יאהב הדברים הטובים הנמצא בהם וידרוש טובתם ולהתפלל בעדם על מחסורם אשר יחסר להם וילמדם להיותם אוהבים זה לזה וכאשר נמצא בבני ישראל אהבה ואחוה וריעות אין מקום להמסטינין להרע להם ועי"ז מסתופף בהם יראת ה' כי יקשיבו זה לזה להטות לדרך הטובה וזהו אמרו תקרא את התורה הזאת וכו' באזניהם הקהל את העם פי' שדבר זה ותורה זאת תקרא באזניהם שיקהלו ויתאחדו כאיש אחד לאהוב זה את זה מקטנם ועד גדלם וזהו האנשים והנשים והטף שיאהבו כולן זה לזה ועי"ז ישמעו וילמדו ליראה את ה' וק"ל.
מאור ושמש, וילך 5
Maor VaShemesh, Vayeilech 5
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.