Maor VaShemesh, Vayigash 4

עוד על פסוק הנ"ל ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי כו' ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו ויתן את קולו בבכי כו' ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף כו ועתה אל תעצבו כו' כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כו' כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כו' מהרו ועלו אל אבי כו' רדה אלי אל תעמוד כו' כי עוד חמש שנים רעב פן תורש כו' והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם. הדיקדוקים רבו מאד בפרשה א' מפני מה לא הי' יכול עתה להתאפק יותר מקודם. ב' מה הוא הלשון נצבים עליו הול"ל יושבים לפניו. ג' שאמר הוציאו כל איש מעלי במשמעות לשון זה יש שגם אחיו יצאו בהכללות כל איש. ד' מפני מה האריך הכתוב בלשון ויתן את קולו בבכי הול"ל ויבך והיתה עומדת תיבה זו במקום הארבעה תיבות. ה' כי כבר נאמר כי למחיה שלחני אלהים לפניכם ולמה נאמר אח"כ פעם שנית וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה ונראה כשפת יתר ושוב נאמר ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה והוא מיותר. ו' מה שאמר יוסף וכלכלתי אותך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש כו' קשה וכי חכם גדול כיוסף יתהלל ביום מחר לאמר וכלכלתי אותך כו' מי יודע מה יולד יום אם יהי' בחיים חיותו ומי יודע אם לעת כזאת יהי' עוד שליט ומושל כהיום. ז' שאמר והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם דרשו בבראשית רבה והובא ברש"י ז"ל כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש והוא ראי' מבוררת על האחוה כבר טענו ע"ז גאוני קדמאי ובררו בראיות שגם במצרים יוכל לספר בלשון הקודש ועכ"ז עדיין יש לדקדק האיך שייך ראי' בדבר הנשמע שאמר והנה עיניכם רואות כו' כי פי המדבר אליכם והיל"ל והנה אזניכם שומעות כו' הגם שמצינו בתורה דוגמא זו דהיינו וכל העם רואים את הקולות זאת משמיע לנו הכתוב גבורות הבורא ית"ש להראות דבר הנשמע כפרש"י שם משא"כ כאן. ח' והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה מהו שייכות זה לזה וכי בשביל שיראה כבודו של יוסף ירד יעקב למצרים למקום טומאה מארץ ישראל ונראה לי לפרש ע"פ דרשת חז"ל ע"פ ויגש אליו יהודא מענה רך משיב חמה כי מדה זו להיות משיב חמה ע"י מענה רך בלתי אפשרי זולת ע"י הכניעה שיכניע עצמו בפני אותו איש הרוצה להשיבו מהחמה ובפרט אם גדול רוצה להשיב חמה של הקטן ממנו צריך להכניע עצמו יותר ויותר כפי ערך גדולתו יהיה ענוותנותו והכנעתו אך מדת הכנעה קשה להשיגו מחמת הסתת היצה"ר המסיתו להיות חושב עצמו שהוא בעל מעלות ומדריגות ומנשאו ומגדלו ומרומם אותו במחשבתו ע"כ צריך פעולות יתירות לבער היצ"הר ומחשבה זו מלבו ובהיותו בא להכנעה אזי ממילא הוא מפשט קצת מגשמיות כי הגיאות והתנשאות הוא מחמת הגשמיות ותאוות עו"הז אך בהיותו בא למדת הכנעה וחושב עצמו לאפס ולאין אזי מופשט הוא קצת מגשמיות וכל אחד כפי גודל הכנעתו אזי יותר ויותר מופשט מגשמיות ונשאר ברוחניות ואז מתדבק עצמו בעולמות עליונים ונעשה מרכבה לאותו דבר המושך על עצמו היינו ההכנעה וזה הוא פירש המאמר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבה"מד אם הניחו מוטב ובאם לאו יקרא ק"ש כו' יזכור לו יום המיתה ונוכל לומר מפני מה דווקא יום המיתה וח"ו שיבוא בו עצבות כי כבר הפליגו בו בגנות מדה זו וע"כ דרכינו כך הוא פירושו שיהי' רואה את הנולד ויעמוד על סוף דבר שיהיה מוכרח לבא לפירוד היינו לפירוד הנשמה היהולי מגוף הגשמי זה הוא סוף כל אדם להיות הנשמה מופשטת מהגשמי' לזאת יראה תיכף בעודו בחיים חיותו לבוא למדה זו היינו להפשיט עצמו מגשמיות עוה"ז וישאר אצלו רק הרוחניות לבד ואז יהיה מדובק בעולמות עליונים וינצל מיצ"הר הרוצה להחטיאו. וזה ידוע וראיתי כן מצדיקים גדולים שבהיותם מדבקים עצמם בעולמות עליונים והמה מופשטים ממלבושי גופניות והשכינה שורה עליהם ומדברת מתוך גרונם ופיהם מדבר נביאות ועתידות ואותם הצדיקים עצמם אינם יודעים אח"כ מה שהיו אומרים כי המה דבקים בעולמות עליונים והשכינה מדברת מתוך גרונם ואיתא במדרש רבה ויגש אליו יהודה כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו ומן הסתם השבטים הקדושים בפרט יהודה שהיה מלך ובגשתו אל יוסף להיות משיב חמה ע"י מענה רך להשיב להם בנימין אחיהם והיה צריך לבא להכנעה יתירה כפי גודל גדלותו שהיה מלך היה צריך יותר לבא להכנעה יתירה וכן שאר השבטים ובודאי הפשיטו מעליהם כל מלבושי גופניות ונשארו רק ברוחניות כאלו היו בלא גופים ודבקו עצמם בעולמות עליונם ובהיותם עושים כך היא מבלתי ספק שבוודאי הביאו למטה כל המרכבה הקדושה כי הם המה המרכבה הקדושה ובוודאי נתגלה אז כל המרכבה הקדושה עם כל מלאכי מעלה אשר למרכבה ועפ"ז ביאר הפרשה שלפנינו ולא יכול יוסף להתאפק שהי' בוער בו ההתלהבות והקדושות מהמרכבה הקדושה שנתגלו וזהו לכל הנצבים עליו היינו המלאכים כמש"ה ויבואו בני האלהים להתיצב שהמה בבחי' נצבים כי אינם בבחי' מהלכים רק נצבים תמיד על עמדם יעמודו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ר"ל אותו שהוא בבחי' איש היינו שאינו מופשט מהגשמיות זה יוציא לחוץ היינו כל האנשים שהיו עומדים שם זולתם דהיינו זולת אחיו ואז גם יוסף הפשיט עצמו ובא לדביקות גדול ונשאר רק ברוחניותו וזהו ויתן את קולו בבכי בכ"י עולה ל"ב כי הבי"ת הראשונה הוא רק פעולה והמה ל"ב נתיבות החכמה שדבק עצמו בחכמה עילאה בעולמות עליונים ואז היתה שכינה מדברת מתוך גרונו של יוסף הצדיק וזהו שאמר פעם שנית וישלחני אלהים לפניכם כו' ולהחיות לכם לפליטה גדולה היינו שיהי' לישראל קיום בגלות וכל הפרשה כולו היה מדבר עתידות והוא עצמו לא הי' יודע מה שהוא אומר כי השכינה היתה מדברת מתוך גרונו כנ"ל וזהו שאמר להם והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם ר"ל כי פי המדבר ואני איני יודע מה שהייתי מדבר וזהו ראי' שאני אחיכם שדבקתי עצמי בעולמות עליונים ככם ונשלמה המרכבה ושייך שפיר לשון ראי' שראו שלא הי' יודע מה שהיה מדבר מפני שהי' דבוק בעולמות העליונים כנ"ל ואח"כ אמר להם באם שהמורא הזאת יעלה על ראשו של אבינו מלירד למצרים מפני שלא יוכל בארץ מצרים לדבק עצמו וליחד בעולמות העוליונים כבארץ ישראל. לזאת אמר להם והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם שאני כ"כ בגדולה ואעפ"כ יכולתי לדבק עצמי בעולמות עליונים לזאת תראו כי אין המקום גורם כלל לכן לא יהיה פחד מלבא הנה ומהרתם והורדתם את אבי הנה ונתישבו כל הדקדוקים הנ"ל והבן.