Maor VaShemesh, Vayigash 9

ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה ויבואו ארצה גשן ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראות את פניך כי עודך חי נוכל לדקדק שנאמ' ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה מפני מה לא הודיע לנו הכתוב ביאותו אל יוסף וחזרתו דיעקב להראות לו הדרך ומהו שכתוב תיכף ויבואו ארצה גשן גם דרשו חז"ל שמפני כך לא נפל יעקב על צוואר יוסף שהי' קורא ק"ש. ומקשים העולם באם הי' אז עונת ק"ש מפני מה לא היה יוסף קורא ק"ש ג"כ גם מה שאמר יעקב אמותה הפעם מדרש רבותינו ז"ל ידוע ועדיין יש לנו דברים בזו. ונראה לי לפרש בדרך רמז וסוד עפ"י מה שהרחבתי הדבור בפ' מקץ ע"פ עלי היו כלנה עיי"ש ותמצא נחת כי המיחדים מהספירות הקדושות המה שלשה דהיינו דעת בסוד משה ותפארת בסוד יעקב ומדת צדיק הוא סוד הברית הוא סוד יוסף הצדיק המה השלשה המיחדים ומקשרים כל המידות ומשפיעים מעילא לתתא וכל ההשפעה המה משפיעים לסוד הברית הוא מדת צדיק ומדת הברית הוא המשפיע לעולמות התחתונים היינו למדת המלכות הוא סוד יהודה הוא המלכות שמים וזה הוא היחוד השלשה עוד נראה להקדים לפרש לידע לדרוך בדרכי השם יתברך מקטנם ועד גדולים היינו שמתחילת בימי נעורים בעת ביאת אצלו היצ"ט המתחיל להתלהב לבו לילך בדרך ה' תמימה אז היצה"ר הוא המבקש תחבולות להבטלו ממעשיו הישרים ומראה לפניו כאלו המה הרים גדולי' ומים עמוקים ואז צריך האדם להחזיק עצמו במעודו להרגיש היצה"ט על היצה"ר ואותם הזמנים נקראים ימי קטנות ובהיותו מחזיק עצמו לעבודת השי"ת אז בא הוא לגדלות היינו שמשיג לאיזה שכליות ונקרא גדלות ראשון ואחר כך נופל קצת ממדריגתו מחמת שעדיין היצה"ר מגביר עליו ונקראת קטנות שני אז יראה להתחזק עצמו בכל האפשריות והצטדקאות לעבודת השי"ת בתשוקה גדולה ובהתלהבות גדול אז בא אח"כ למדריגת היותר גדלות ולשכליית יתירות ו"ו נקרא גדלות שני שאז הוא נדבק במוחין עילאין ואינו נופל שוב ממדריגתו ונשאר בדביקותו הם המה הדרכים הישרים המטיבים ללכת בהם בדרכי השי"ת. ונחזור לענינינו שיעקב הוא תפארת הוא המיחד ומקשר המדות ומשפיע לסוד יוסף הוא משך "הוא"ו הברית קודש ויוסף הוא המשביר למדת מלכות והוא מחלק לאכסניא ההשפעות וזה היה כוונת יעקב בירידתו למצרים בכדי להתחבר אליו מדת צדיק שהיה פרוד ממנו עד כעת כי זולת מדת צדיק בלתי יכולת לקבל ולהוריד השפעה כנ"ל ומבשרי אחזה אלקי וקודם התגלות של יוסף הצדיק היה בנימין במקום צדיק וע"י בנימין היה מוריד ומעביר השפעה כמבואר בפ' מקץ בשם הזו"הק ייעו"ש אך לא יכול יעקב להיות תמיד בהיחוד כי לא היה אצלו מדת מקור צדיק רק בנימין היה במקומו והוא לא היה בשרשו מדת צדיק רק מה שעשאו יעקב במקום יוסף לזאת לא היה יוכל יעקב להיות תמיד מיחד ומקשר המדות להשפיע מעילא לתתא אלא לאיזה עתים אשר היה צריך להוריד ההשפעה ע"כ היה נסיעתו ליוסף בכדי שיהיה מיחד עצמו עם מקור מדת צדיק ואז יוכל להיות תמיד מיחד ומקשר המדות בלי הפסקה ויעקב ירא לנפשו באם ח"ו נפל קצת יוסף ממדריגתו ושוב אינו יכול לדבק עצמו בעולמות עליונים להיות מרכבה למדת צדיק לקשר עם יעקב ע"כ שלח את יהודה לפניו אל יוסף להורות לפניו "גשנה נוטריקון גדלות שני היינו להורית ליוסף שיבוא לגדלות שני למוחין עילאין "ונון של "גשנה הוא "נון רבתי "נון עילאה המה "נון שערי בינה מעולמות עליונים בכדי להוריד השפע ע"י החמשה חסדים וזאת מרמז ה' של גשנה כי התפשטות מבינה עד יסוד הוא חמשה לכך נאמר תיכף ויבואו ארצה "גשן שבבוא יהודה אל יוסף נתיחד גם כן עמו שהוא המלכות המחלק אכסניא ואז באו כולם למדה זו של גדלות שני וזהו ויבואו ארצה 'ג'ש'ן ונתיחדה כל המרכבה וזהו ויאסר יוסף מרכבתו היינו למדתו הוא מדת צדיק ויעל לקראת אביו שהיה עלי' ויחוד עם אביו "גשנה היינו למדה הנ"ל וירא אליו ויפול על צואריו ויעקב רצה לבחון זאת אם עדיין נשאר יוסף בסוד צדיק ולא פגם זה הוא הבחינה שקרא ק"ש ובאם שח"ו הי' יוסף פוגם באיזה דבר חלילה אזי היה מבלבל את יעקב אבינו מיחודו אך יוסף הצדיק עמד בצדקו ולא הי' מבלבל ליעקב כלל אז היה ידע יעקב בבירור גמור שעדיין עומד בסוד צדיק הראשון ואז יוכל לקשר כל המדות כנ"ל בלי הפסקה וזהו שאמר הכתוב ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם ר"ל שלא אמות אלא פעם אחת ואז תפסיק ההתקשרות בעת שיבוא עת וזמן פרידתי מן העולם אבל לא קודם וזהו אחרי ראות את פניך כי עודך חי ר"ל שאתה בבחי' חי היינו במדה שלך ואזי אהיה ג"כ תמיד בבחי' חי כדפרישות בפ' מקץ שאוכל להתייחד תמיד בלי הפסקה וזהו שדרשו ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה שעיקר חיותו היה אותם השבע עשרה שנה שהיה במצרים ועפ"י דברים אלה יובן כי אז היה יוכל להיות מיחד ומקשר תמיד מבלי הפסק ודוק והבן.