Minchat Kenaot, A Defense of The Guide 21

כמים עמוקים עצה בלב איש תבונה ידלנה, אם יוחיל החכם לדעת סוף כוונת רבנו באותו הספר מקריאתו פעמים רבות מבלי עיון גדול הן תוחלתו נכזבה, ע"כ אני אומר תמה אני אם יש בארצות האלה מי שירד לעומק כוונת רבנו באותו הספר? ואם יש אחד אין שני לו, כי כונתו תוָדע בקריאת ספרים אחרים שהם עקרי ספר החכמה, והמתיגע להבין כוונתו מספרו בלבד ייגע לריק, ודברים רבים נכתבו בו כדי להעלים הכוונה, ולא תושג אלא בעיון גדול ודקדוק עצום, משל למרגלית שנפלה בין החול, אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה עד שמוצא את המרגליות, וכשמוצאה משליך הצרורות מידו ונוטל המרגליות. דרכי התורה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואם המחלוקת רעות רבות גורמת, כ"ש כשתהא על האמת, כי החולק על האמת חולק על אלקי האמת. ועל תורתו שהיא אמת, נפל בין אנשים שלא הורגלו לקרוא בספרי החכמה, ולא למדו לשון ערבי, שרוב ספרי חכמה מחוברים באותו לשון. וע"כ הקורא באותו ספר בערבי לא ישתבש כמו שישתבש הקורא אותו בהעתקה. ובלבד בהעתקה השנית, כי ההעתקה הראשונה יש בו שגיאות במקומות מועטים, ואלו הי' פנאי להחכם המעתיק אותו היה מתקן אבל ההעתקה השנית הי' רבי' טעיותיה, והישר שבה לא ימלט מעקשות, והמעוות לא יוכל לתקן והפך הכוונה במקומות רבות, ורצה לבאר, והשים אבן גדולה על פי הבאר. ואני אומר כי המשכינה באוהל משכין בו עולה. ואני מודה בדברים שדברתי שהי' לי לחשות, ועצור במילין מי יוכל, והארכתי בדברים שהי' לי לקצר והבא במים עמוקים לא יוכל לצאת אל השפה מהרה: ואל אלקי ישראל ברחמיו וברוב חסדיו יקח מועד ומשרים ישפוט, והדברים המכוסים ממנו, יהי' לנו צפוים, כמו שכתוב: והולכתי עורים בדרך לא ידעו אדריכם, אשים מחשך לפניהם לאור, ומעקשים למישור. אמן סלה: