Nefesh HaChayim, An Introduction by the Author's Son 19

היה אוהב תוכחת מוסר. וכל דבריו היו כאש. והוה להיט מפומיה שלהבת י"ק באהבה. ורשפי אש ביראה. וכל אזן שמעה היה נמס לבבו כהמס דונג. ונמשך אחרי מיליו דחסדאין באגדתא דהוה דריש בפרקיה. ומענותנותי' לא מלאו לבו להוכיח לברייתא. והוכיח במישור לעצמו בכל דבריו. והיה כבא ללמד ונמצא למד* ורובי מוסריו היו להשפיל גבהות הלב: