Nefesh HaChayim, An Introduction by the Author's Son 31

הגהה: ומי שידע שמענותנותו היה נחשב בעיניו עוד ליהיר לא נפלאת היא מה שנדמה לו שלא הבין יראת ה'. כענין מאמר חז"ל (ברכות ל"ג ב') אטו יראה מלתא זוטרתי היא וכו' אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא. משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן. קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול. והענין שכל מי שהוא עניו יותר אינו מרגיש ענותנותו ואדרבה נחשב בעיניו למתיהר ואת חביריו מחשיב לענוים. ומשרע"ה העניו מאוד מכל האדם. ודאי הי' מחזיק עצמו למתיהר ואת כל ישראל החזיק לענוים נגדו וזהו לגבי משה שהי' עניו ביותר והחזיק את ישראל לענוים אמר שאצלם יראה מלתא זוטרתי כי היא עקב ענוה כמאמרם ז"ל מה שעשתה חכמה וכו' עשתה ענוה עקב לסוליתה ורק לגבי דידי' נחשב לו יראה לדבר גדול מחמת שנחשב בעיניו ליהיר עוד ואולי לזאת מביא הגמ' משל השני מכלי קטן ואין לו למען דרוש תיבת מעמך שבקרא: