Nefesh HaChayim, An Introduction by the Author's Son 35

אמנם לא מלבי ח"ו ברם הורעת השעה בעו"ה היא שגרמה. כי מיום שהורם העטרה. טובה בעינינו לא ראינו ונשארתי כאיש נדהם רצוץ לבב. מאשר השתרג. ומשתרג. ולא מצאתי לי עת לפטור עצמי ממלאכת שמים שצוויתי ממנו על בית אולפנא דידיה. כאשר מודעת לכל. ולפום שיעורא דילי שיערתי רצון מר אבא ז"ל. שאולי לא יהא ניחא ליה לדחות מעשה גדול ת"ת דרבים מפני מצוה זו: