Nefesh HaChayim, Reb Itzele's Long Annotation 52

כי עיקר משכן היצה"ר הוא בלב. ולבא אשא. וכאשר בוער בלב האדם אש זרה אשר לא צוה ה'. בגאוה וגבהות הלב תועבת ה'. אזי מאש הגאו' הוא צמא לכל מיני התאוה ר"ל. וכדרך הצמאים לרוות צמאונ' במים. כן ממציא לו לרוות צמאון התאוות ביסוד המים שבמוח להמציא לו מחשבות איך להוציא תאות לבו מכח אל הפועל. כענין שכתוב (ישעיה נז כ) כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט. והן המים מטונפים וסרוחים שמוריד לו ממוחא מחשבותיו והרהוריו הרעים. ומעורר לו יסוד הרוח. מכנפי ריאה דנשבין על לבא להוציא דברים לה"ר רכילות ליצנות וכדומה. ויסוד העפר מנא לאפקא חיליהון דג' יסודין. וע"י נגלו פעולות מחנה א"ר"ם. ולאשר אין אדם מת וחצי תאותו בידו לזאת מתעצב אל לבו כטבע העפר: