וכאשר האדם מגביר שרשין דיליה שבקדושה. הנה יסוד האש שבלבו מגביה לבו בדרכי ה'. להתדבק בשרשו. ובוער ברשפי אש שלהבת יה וצמא לתורה ועבודה כענין שנאמר צמאה לך נפשי. וכתיב הוי כל צמא לכו למים. ומתעורר יסוד המים שבמוחו. ומצמיח לו שכל טוב בתורה ועבודה. ולהתענג על ה' במצותיו. וכמבואר ברע"מ פנחס רכ"ז ב' קול ה' על המים מסטרא דמיא. דאיהו מוחא דתמן סליק בכנפי ריאה. קול ה' חוצב להבות אש מסטרא דלבא ומתחבר עמהם יסוד הרוח שבכנפי הריאה דנשיב על לבא ששואבת כל מיני משקין שבמוחא. וזהו קלא דכליל מאשא רוח ומיא. לקיים והגית בו יומם ולילה ויסוד העפר הוא מנא לאפקא חיליהון דשרשין קדישין. בדבור ומעשה. וניכר בו עצלות וכבדות שלא לעבור ח"ו על רצון השי"ת. אף באיסור קל. ועצבות על עונותיו.
נפש החיים, הגה"ה מהרי"ץ 53
Nefesh HaChayim, Reb Itzele's Long Annotation 53
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Vilna, 1874 · Public Domain
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
