בכל עצב כגוונא דא יהיה מותר שמאשא טבא דבלבא מתעורר בינה דבמוחא דמינה מתערין דינין להבין דבר מתוך דבר כמה קלקולים גרם במחשבה. דבור ומעשה. ואיך הוא רחוק מה'. ורבה העזובה. וכל מה שמרבה לחפש דרכיו ולחקור מתעוררים גבורות קדושות. ומתמרמר במרירות על נפשו על שנתלבשה, בלבוש. מחשבה. דבור ומעשה אשר לא טובים ומתעורר מיא שבמוחא להוציא דמעה ע"ז. ומתמתקות הגבורות בחסד ה' כשנפתחים שערי דמעה שהמה אות יו"ד משם הוי"ה ב"ה נמתקים הקי"ט דינין שמק"כ צרופי אלקים שכמנין דמעה ושורש הראשון שלו נמתק בשרשו בעינא פקיחא. כמ"ש עיני נגרה ולא תדמה עד ישקיף וירא ה' משמים. ע"כ:
נפש החיים, הגה"ה מהרי"ץ 54
Nefesh HaChayim, Reb Itzele's Long Annotation 54
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Vilna, 1874 · Public Domain
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
