ולפיכך האומה הזאת בקשו שיכתבו להם חכמים התורה יונית, כמו שמפורש במגילה (מגילה ט.). אף כי בודאי אין לאומה הזאת חלק בתורה, כמו שאמרנו, ומכל מקום בקשו לכתוב להם התורה בלשון שלהם. וזה מורה שהחכמה שייך להם ביותר מן שאר האומות. ולכך דרשו ז"ל "יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם" (בראשית ט, כז), ופרשו ז"ל (מגילה ט:) אמר רב חייא בר אבא, היינו טעמא, דכתיב "יפת אלקים ליפת"*, מיפיותו* של יפת יהא* באהלי שם. כלומר מן היופי של בני יפת, וזהו לשון יוני, שהוא היפה יותר, יהיה התורה באהלי שם, כי מותר להיות התורה בלשון שלהם, וכל זה מפני שיש לה החכמה יותר משאר אומות. והקירוב הזה עצמו היה גורם שרצו לאבד מהם התורה, כי אין גבור מתקנא אלא בגבור שכמותו, ולפיכך רצו לאבד מהם התורה.
נר מצוה, חלק א 18
Ner Mitzvah, Volume I 18
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Ner Mitzvah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2012 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
