Ohr HaMeir, Chayei Sarah 1

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים והקשה בזוהר שנות הלשון גבי רבוי שנים כתוב לשון יחיד בל' שנה וגבי מיעוט שנים כתוב ל' רבים שבע שנים ותירץ מה שתירץ והנראה כי שמעתי מהמגיד זללה"ה שהיה אומר אין אשה אלא ליופי פי' כל העולמות בכלל לא נבראו כ"א שיקבל הקב"ה שעשועים ממדריגות תחתונים שנקרא אשה להיות בחי' מקבל הארה ממנו ית' ורז"ל נתעוררו ע"פ המה ישבו עם המלך במלאכתו במי נמלך הקב"ה בבריאות עולם בנשמותיהם של צדיקים שעלה ברצונו הקדום השעשועים שיקבל מהצדיקים וזאת הגורמת בריאות העולמות וצמצם אורות בהירים במדריגת הנמוכים והפחותים והמשכילים שנותנים דעתם ליקח לעצמם רמיזא דחכמתא הם הם המקיימים את העולם שנברא בשבילם ואבאר גמרא כשראה ר' עקיבא אשת טרנוסרופוס הרשע רק ובכה ושחק ולהבין הענין שלש אלה כי אנו רואים בנזדמן לאדם שרואה ומסתכל בפני אשה פתאום בלי מתכוין אזי רוקק וממאס בלבו בכדי שלא יבוא ח"ו לידי הרהור ושמעתי מהמגיד זללה"ה כשהיה מלמד בכפר אחד וישב שם בזוית אחת ובא אדון אחד עם פרוצה אחת יפת תואר בגילוי הלב עם מקום הדדין כמנהגם והסתכל פתאום בלתי מתכוין ועלה צער בלבו עד למאד ואזי התחיל למאוס ברע בזה האופן אשר תחלת בריאותה מזרע האב והאם ממאכלם המאוסים שמהם נמשך לה היופי האודם והלובן ומאין נמשך זרעם המאוסים ומגועלים כמו נחשים ורקות וכדומה שהמה מאוסים ביותר ומזה נמשך הזרע והבל היופי והנוי שלה להיות שנמשך מדבר מאוס מאד כזה עד שהתחיל להקאות בפניהם אז צוה האדון לגרש אותו החוצה והנה זה תכלית הרק ואפשר כמוהו הוא רק הנזכר ברבי עקיבא ובכה על שופרא דבלי בעפרא ג"כ לכאורה אינו מובן כלל למה לבכות על הגוים דבלי בעפרא הגם שחז"ל אמרו. שצפה ברה"ק שתתגייר והוא יקח אותה לו לאשה ע"ז צריך באמת הבנה אמנם יתפרש על פי דברינו כי רבי עקיבא ראה את היופי שלה שהוא בתכלית היופי עד מאוד והתחיל להתבונן בשכלו מאיזה מקום נמשך נוי ויופי כזה בעולם הלא היופי והנוי נמשך מהשכינה שהיא נקראת היפה בנשים והיא דמות דכל דמיונות נתחזיין בה ועיקר היופי והנוי הוא ממראה הגוונין שא"ל סוד ג' קוי חג"ת אבהן דעלמא המראים בחי' גוונים באמצעות התלבשות השכינה והנה אם מגיע תועלת מהתפשטות גוונין שיש הנאה מזה להבורא ית' בודאי טוב כי מעלה אותם לשורשם אכן באם שהוא רואה התפשטות אלו הגוונים במקום טמא בגוף עכור ועפר של גוים נמצא יש גוונין שנתפשטו ממקום גבוה ורמה למקום נמוך כזה בקליפיות ועפריות ועל כזה ודאי בכה ר"ע על האי שופרא שנמשך ממקום גבוה גוונים אש"ל שבמדות חג"ת עתה בלי בעפרא גוף טמא ועפריות בלתי תועלת צד הנאה לבורא עולם מיופי הנ"ל אמנם אח"כ צפה ברוח הקודש שעתידה להתגייר ויקח אותה לו לאשה ושמח לקראתה כי כבר זכרנו שבחי' גרים הם הניצוצים שנפלו בקליפות ומי שהוא חכם הכולל ויכול לבא על רמיזא דחכמתא מעלה אותה משם אל השורש ור"ע לרוב עוצם השגתו ובהירתו בדעתו למאוס ברע ולבחור בטוב באשת טורנוסרופס הרשע ולקח לעצמו רמיזא דחכמתא עד שבכה על האי שופרא דבלי בעפרא העלה את הניצוצין המלובשים בה מאיזה מקום נמשך נוי ויופי שלה וממילא הוכרחה להתגייר והיינו העלאות ניצוצין מקליפות. כלל העולה שכל מגמת ותשוקת נפשו של איש הישראלי בעבודתו ותורתו ומעשה המצות הכל עבור צורך גבוה לעשות נחת רוח ליוצרו ולתקן זי"ה אשר זה העיקר תכלית עבודת האדם בעוה"ז וכלליות התורה ומצות הכתובים בה כל עיקר אינו כי אם תיקון דז"מ כמ"ש הכתוב חצבה עמודיה שבעה שהתורה נתחלקה לשבעה עמודים וכמאמרם ויהי בנסוע ספר בפ"ע וע"י שבעה עמודים של תורתינו הקדושה יכול המשכיל לתקן אותם להעלותם לשורשם ולמקורם וכאשר כבר זכרנו מזה כ"פ. מול זה בא הרמז בתורה ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים הכוונה בתחלה קודם התלבשות היה חיי שרה במדות הראשונים ימי אדם הכמוסים בעצמותם ושם הוא אחדות פשוט כלליות א' ולכן אמר ל' יחיד גבי מאה שנה להורות יחידתם במקורם דלא מתפרשין ובשבעה נאמר לשון רבים שבע שנים להורות בזה כיון שחיי שרה דהיינו חיות השכינה שנקרא שרה הנשפע אליה מימי אדם נתלבש בזי"ה במקומה אזי נקרא בלשון רבים שנים רבים להיות עלמא דפרודא ואם נפשך לומר מה ראה על ככה לעשות כזה בא רש"י לפרש בת ק' כבת כ' לחטא ובת כ' כבת ז' ליופי ולכאורה אינו מובן אמנם יתבאר ע"ד האמור כלומר לכיון זה עשה הקב"ה ככה בעולמו השתלשלות והתלבשות המדרגות מה שהיה חלק אחדות גמור בכלליות מא"ב ואח"כ בכלליות לעשרים מורה היותר עדיין אחדים דלא מתפרשין וכל אלו המדריגות נתפשטו ונתבטלו מכח ז' היינו ז' ימי הבנין אשר שם הוא בחי' התחלקות מעורב טוב ברע ולמה עשה ככה הבורא ית' ליופי ע"ד שזכרנו אין אשה אלא ליופי בכדי שיקבל הבורא ב"ה מעם קרובו ישראל תוספת תענוג ושעשועים בהיות להם זה השכל למאוס ברע ולבחור בטוב ולהעלות הכל אל השורש אותן הנצוצים השוכנים במדריגות הנמוכים ולזה גמר רש"י בדבריו שני חיי שרה כולן שוין לטובה ירצה לרמז את האמור הגם שהם עתה בהתלבשות זי"ה שני חיי שרה לשון רבים עכ"ז כלן שוים לטוב בדעת המשכיל ואיש נלבב שכל עצמו ומגמתו להעלות התחלקות המדריגות לשורשם ומקומם הראשון לטוב העליון שוין הם אצלו באחדות גמור ודוק בזה ותבין: