Ohr HaMeir, Devarim 6

איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם ומלת ריב מה הוא נרמז בדברי הנביא כי ריב לה' עם עמו הכונה עיקר הריב של עם ישראל כל ימי חיים חיותם ללחום מול צר הצורר הוא היצה"ר מלחמה גדולה הצופה בכל יום ויום ומבקש להמיתם לסלק מעמהם קדושתם כי כל זמן שעומדים בקדושתם וטהרתם אזי שם הוי"ה נקרא עליהם ושורה בקרבם והן המה היכל ה' עש"ה היכל ה' המה בני ישראל והשטן עומד על ימינם לשטנם לגרש מהם קדושתו ית' לבלתי ישרה בקרבם וזה עיקר הריב של ישראל מול היצה"ר שישרו בקרבם אלהותו ית' להיותם היכל ה' וזהו שרמז הנביא כי ריב מורה באצבע מה עיקר הריב שראוי ישראל לריב ריבם לה' עם עמו כלומר שימשכו ה' להשרות אלוהו ית' בקרב עמו להיותם היכל ה' והיינו בהיות שיקשטו פרטי מדותיהם להכניס בהם את הדעת ואם לאו אין לך חורבן בית גדול מזה שנחרב בנין מלא קומתו להשראת הטומאה ואין ה' שורה בקרבו לזה רמז משה דעת הכללי המתפשט מדור לדור עד סוף כל הדורות איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם כלומר מה שראוי שתכניסו הדעת בהמדות לטרוח בעבודת הבורא ולשאת עליכם את המשא לריב ריבכם להשרות בקרבכם את ה' עתה בהעדר השכל ועדיין היצר הרע מרקד ביניכם והמדות עדיין המה בגלות רק בסוד הדעת ידעתם נאמנה שה' הוא אלהים וא"כ איכה אשא לבדי טרחכם ואין תועלת בזה כי העיקר להכניס הדעת במדות לעשות פרטי מעשיו ע"פ הדעת זהו עיקר עבודת איש הישראלי כלל זה נקוט בידך שאין שום דבר בעולם שאינו שייך אל התורה ועבודה ואין שום דבר לבטלו מדביקותו ומכל אשר הביא אלוה בידו גם שם שם לו נזק ומשפט לעבודה ולא כאשר נתרבה עתה בדור הזה רבים הם המתפרצים ומרפים א"ע מעבודתם לומר לא עת עתה ללמוד או להתפלל שאין שכלם זך ונקי והמוחין חלשים עתה או אין הזמן גרמא כי לא כל העתים שוות ועתה מרה שחורה גברה עליו וממתין עם תורתו ותפלתו כאשר יניח לו ה' מסביב מסבת מקרה ופגעי הזמנים אזי יעבוד עבודת הבורא ולא בעבודה כזה חפץ ה' כאשר אני עתה בחשכת השכל ככה יאמרו בלבבם רובן דעלמא. ואמרתי להאיר עיניהם ולגלות טעותם שנגד פניהם רמז בדברי נביא ירמיה ע"ה כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו הכונה להוכיח על פניהם להראות שטותם שתולים החסרון בהבורא ב"ה להיות עבודתם רפוי בידם בסבת העתים או שאין להם מוחין חזקים וכדומה מטענותם ותולים הכל בהקב"ה ולזה אמר להם כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם כלומר מציאה מצאו לרפות עצמם מעבודתם עד עת שאניח להם מנוחה ושלוה מסבת מקרה זמניהם וכדומה ממאורעותם התולים החסרון בו וזהו מה מצאו אבותיכם בי עול תולים עיקר העול בי כי רחקו מעלי ואין מחשבתם ערוכות להם לתורה ותפלה תולין החסרון בי ולא בחסרון עצמם וילכו אחר ההבל ויהבלו ובאמת הבל המה ולב הותל הטותם לומר ככה ואם יסתכל האדם על מקרי ופגעי הזמנים אזי לא יעבוד את הקב"ה אפי' שעה אחת ואדרבא מאשר הביא אלהים בידו מטוב עד רע שמה יעבוד עבודת רבו וכן גזרה חכמתו יתברך לתקן ענייניו בעבודה כזה ואין נגרע מעבודתו שום דבר לבטלו ובאשר הוא שם ככה יערוך מחשבתו. וע"פ הדברים האלה תשכיל לדעת מקרא מגילה הזאת