Ohr HaMeir, Emor 1

ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו ולכאורה יש לדקדק מהראוי לומר לנפש לא יטמאו כיון שמדבר על הכלל בני אהרן ופתח בכלל וסיים בפרט אמור אל הכהנים לשון רבים בני אהרן ג"כ לשון רבים ואמרת אליהם הכל מדבר מכלל הכהנים וגמר אומר בלשון יחיד לנפש לא יטמא בעמיו והנכון להיות כבר זכרנו בפרשה הקודמת איך שאנו כללות עם ישראל עיקר קדושתינו וטהרת נפשינו תולה רק בפנימיות מחשבות אדם לאן שפונה במחשבתו ככה משרה בקרבו השראת אלהות ונעשה מרכבה לסטרא דקדושה וגו' ע"ש ובכלל זה תורת עבודת אדם לטהר מחשבותיו ופרטי חושיו לעבודת בוראו ואזי ראוי לכנותו ולקרותו בשם כהן כינוי לעובד את עבודת הקודש וכאשר נבאר לקמן אי"ה פירוש הכתוב והכהן הגדול מאחיו ע"ש אמנם עינינו הרואות עתה בדור הזה רבים הם המתפרצים ם ומדמים בנפשם שגם המה מגדולים אשר בארץ המה ועליהם מוטל להורות להזהיר ולצוות בטוב וראוי לכנותם בשם הכהנים. אשר תורה בקשו מפיהם לומר דברי תורה ומוסר ואמרתי בדרך צחות אשר חכמים הגידו אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו הכוונה כי באמת מי שנוגע יראת ה' בלבו בודאי מכיר את עצמו ובחינתו ואינו מוציא דבור לפני אלהים אפי' מתורה ומוסר כ"א לערך בחינתו והשגתו ובאמת רחמנא לבא בעי ואחד המרבה וכו' אמנם יש לך רב מן המתנשאים ומתפארים שמדמה את עצמו למלאך ה' צבאות ויהי בעיני עצמו כעם ככהן גדול אשר יוצק על ראשו שמן הכינוי לחכמה להניק לאחרים להנות ממנו עצה ותושיה מתורה ותפלה ובאמת הוא בעצמו ערום ועריה ובביתו אין כל ועדיין לא עמד בסוד עם ה' ולא פסע אפי' פסיעה אחת בעבודה ועכ"ז נפשו רחבה עליו ומדמה את עצמו לעובדים את ה' באמת ובוש לא יבוש והכלם לא ידע ואפשר לרמוז בדבריהם ז"ל אם הרב מוסב על הרב מן המתפארים דומה למלאך ה' צבאות כלומר שמדמה א"ע להם להיות מן הגדולים עצה היעוצה לברר ולדעת רוח שטותם תורה יבקשו מפיו ואז כשיפתח פיו בתורה תדע נאמנה מה מעשיו בבית ובחוץ ויגלה בעצמו חרפתו ושטותו כי מדבוריו ניכר אם תלמיד חכם הוא ופיו ענה בו וכן יש לרמז במשנה כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש כי מי שמרמה את הבריות להדמות בעיניהם שהוא חכם וראוי לכבדו במנה יפה כיון שגם הוא מן היראים ושלימים לזה הזהירו חכמים בדבריהם אל יכנס לבית המדרש בין אישים משכילים ידועים כי החכם עיניו בראשו לדעת ולהבין רוח שטות והכרת פניהם של אישים פועלי און ולכן אל יכנס לבית המדרש ויתרחק את עצמו מהם כמלא עיניו ואז תמשוך מלכותו להשתרר על פחותי העם חסרי דעת כמוהו כמותם יחד כסיל ובער לא ידעו ולא יבינו רוח שטותו וסכלותו אשר כל עצמו להונות את הבריות לשאול אוכל לנפשו ולכן אל יכנס לבית המדרש בין אנשים חכמים כמבואר אכן רוח הוא באנוש אשר דרכו דרך המלך ונאמנה את אל רוחו לבבו לא כן ידמה כי אם כל עצמו ומגמתו שיגיע מפרטי מעשיו צד הנאה לבורא יתברך ואפי' כשמוכרח לפעמים לדבר עם אנשים מענייני גשמיותם עם כל זה פנימיות מחשבתו דבוקה ברוממות אלהות ומעשהו הכל בחכמה ודעת לעשות הכל בהתקשרות לבלתי יפרד מחשבתו ממנו יתברך אפילו כמעט רגע ואיש אשר אלה לו ראוי באמת לכנותו בשם כהן העובד את ה' ותורה יבקשו מפיו דייקא ולא מזולתו ולבו בטח באל שבידאי לא ינטה מדרך ה' בסבת פחותי הערך הבאים ליהנות ממנו עצה מול זה בא הרמז אשר יצוה ה' אל משה אמור אל הכהנים הן המה העובדים את ה' באמת המכונים בשם כהנים בני אהרן דייקא ולא בנות אהרן המכונים בשם נקבות המורה שלא זרו מתאות לבם ואין דרכם לכבוש היצר הרע ולשלוט עליו ואדרבא התאוה מושלת עליהם והמה בשם בנות יקראו ולא בנים ולבני אהרן מצוה עליהם להזהיר ולצוות בטוב להורות את בני ישראל דרך העבודה וגם לשאול מהם עצה בענייני העולם כי כחם יפה לתקן את עצמם וגם לתקן את אחרים לאפוקי להנבערים מדעת קונו סכנה להם להכניס את עצמו לעסוק בעניני גשמיות פן ואולי יגררו עם ראשם ורובם אחרי העם אחרי תאות הגשמיות מעניני משאם ומתנם ולמה זה מחיר ביד כסיל ולב אין לדעת ולהשכיל איך לדבר ולנהוג עמהם ולזה גמר אומר לנפש לא יטמא בעמיו ויצא צא הכתוב מן הכלל כהנים בני אהרן כי אם מדבר מפרט בני ישראל מי שנבער מדעת קונו והכרתו חלשה אליו מזהיר הכתוב שירא לנפשו לבל יטמא נפשו בעמיו להכניס את עצמו לעסוק עמהם פן ואולי ילכד ח"ו במצודת היצר הרע ושומר נפשו ירחק מהם ויקנה לו דרך אשר נוכח ה' ואז טוב לו בזה ובבא אמן: