Ohr HaMeir, Emor 3

ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים אפשר לרמוז שבכאן באה תורתינו ללמוד לאדם דעת לעבוד את הבורא ויאחוז צדיק דרכו בכל לימוד תורה ותפלה ומעשי מצותיו לבלתי ישים מגמתו והתאמצו עבור טובת הנאות עצמו כ"א הכל עבור צורך גבוה ונקדים משנה דאבות כל הנהנה מד"ת כאלו נוטל חייו מן העולם והכוונה כי זכרנו ודברנו כמה פעמים אשר תכלית ראשית הבריאה בשביל התענוג והשעשועים שאתה לקבל מעם קרובו ישראל ותכלית עבודת אדם למאוס ברע ולבחור בטוב ומכל פרטי התענוגים שנתפשטו מרום המעלות אל יתענג את עצמו בהם כ"א מה שנוגע אל הבורא ב"ה לאפוקי אם אדם לומד תורה הרבה ואומר דברי תורה ומוסר ברבים וכוונתו בכדי שיכבדו אותו ולקרותו רבי ולקבל חלף עבודתו ותורתו פרס לומר שגם הוא מן הת"ח וכו' וזהו כל הנהנה מדברי תורה שרוצה לקבל הנאה מדברי תורה ומבורא עולם שכוח לוח לבו ועתה ראה מה החטא גורם כאלו נוטל חייו מן העולם ולא דבר רק הוא ומה מאוד צריך איש הישראלי ליירא ולפחד ממורא הנזכר והכוונה כי נודע מה דאיתא בזוהר אסתכיל קב"ה באורייתא וברא עלמא וממילא מוכרח להיות אותיות התורה בכל דבר הבא לכלל בריאה והיא חיות כללות העולמות וכל התענוגים שיש בעולם הכל נמשך מהתורה שהיא תענוג כל התענוגים ואנו אומרים בכל יום וחיי עולם נטע בתוכנו כלומר התורה שהי' חיי עולם נטע בתוכנו וכיון שכן מהראוי שלא ילמוד בתורה כ"א שיקבל תענוג התענוגים מהתורה בעצמה שזכה להיות מבני המלך העומדים בחצר מלך פנימה וחופש בגנזי המלך ואין מוחה ואין לך תענוג גדול מזה וזה פשיטא מי שלומד שלא לשמה כ"א לכבוד עצמו דורש באופן המבואר נמצא אינו מקבל חיות מן התורה כ"א מבני אדם כמותו אשר בעפר יסודם ואין לך שטות גדול מזה וגם עליו ישחקו הרואים מעשיו המכוערים והוא בסכלותו הכל ישר ונכון בעיניו וזהו כל הנהנה מדברי תורה לקבל הנאה לעצמו נמצא פורש את עצמו מחיי התורה ונוטל חייו מן העולם לקבל פרס מבני עולם כמוהם כמותו וכיון שכן מאומה אין בידו וכאשר בא כן ילך ערום בלא תורה ערום בלא לבוש וגם ראו דבר חידוש הוא שנתרבה עתה בדור הזה המתפרצים ומתפארים לומר פרושי התורה וכוונתם להראות את יפים בפני העם איך שנאה אומרים ולכן מתפאר גדלות התורה באומרו כמה רזין וסודות גדולות יש בתורה נוראים ורמים ובאמת הוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב כ"א בקרבו ישים ארבו ומעורב בשטות וגדלות להנשא את עצמו שיאמרו הבריות עליו ראו חכם כזה היודע גדלות התורה ורזין דאורייתא הגנוזים בה וזהו ג"כ פירוש המשנה: אל תעשם עטרה להתגדל בהם והכוונה על דרך האמור אל יעשה את התורה חשובה וספונה בפני עם להתפאר אותם הרבה סודות הצפונים בה לעשותה כמו עטרה ועיקר כוונתו העולה על רוחו להתגדל בחינת עצמו וגדולתו ולא התורה וזה לך האות ששואל תיכף עבור הכסות והמזון לפרנסת אשתו ובניו ורוצה תועלתו באשר שהוא מבין גדלות התורה ומחוייבים העם לפרנסו ולהושיבו בראש כאשר עינינו רואות עתה ולזה כיונו אל תעשם עטרה להתגדל בהם כלומר להתגדל את עצמו בהם כמבואר וזהו כונת הכתוב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים להורות עם ישראל עיקר מגמת נפשם בתורה ותפלה ומעשה המצות רק לעשות נחת רוח ליוצרם לקבל אותן השעשועים ותענוגים שצפה לקבל מהם ובהיות כן שכל עצמו של אדם ומגמתו רק עבור צורך גבוה בודאי רשימו ניכר ובאתערותא דלתתא מתעורר ככה למעלה לערך אחיזת נשמתו בעולמות עליונים גורם ככה בחי' יחודים וזוגים וממשיך שפע וברכה מרום המעלות מעולם לעולם ועד מדריגה התחתונה בכולם משפיע באמצעות נשמתו משפע ברכה עליונה ואחרי זאת גם היא אינו חסר משפע עליונה שגרם בכשרון פעולותיו וממילא אליו יגיעו ג"כ בעולם הזה אמנם בתנאי הקודם למעשה מצותיו שלא ישים את רוחו ונפשו עבור הטובה שלו הגשמיות כ"א כל מחשבותיו שם בעולמות העליונים וזהו ובא השמש כלומר אחר גמר היחוד ובחי' זיווג שגורם למעלה כי מלת בא משמעו לשון שקיעה כמו וילן שם כי בא השמש והיינו אחר שכבר שקעה וכלה בחי' ההשפעה שגרם בתפלתו ותורתו כי מה שהבורא ב"ה משפיע שפע ורוב טוב בהעולמות זהו נקרא שמש ואחרי ששקע ובא בחי' השמש כנזכר אחר יאכל מן הקדשים יקבל ג"כ מברכה עליונה טובת הנאה לעצמו בלא מתכוין כ"א ממילא יגיע משפע קודש עלאה לא כמו בנוהג שבעולם תיכף מיד שעומדין להתפלל זאת עולה על לבם לשאול אוכל לנפשם ואיך לא יעטו כמעיל בשתם וכלימה יכסה פניהם וכי בשביל זאת תקנו אנשי כנסת הגדולה תיקוני תפלה וצירופי אותיות ותיבות הכל בעבור צורך הדיוט בתמיה בודאי הן המה הדברים העומדים ברומו של עולם ע"כ באה תורתינו הקדושה ללמוד דעת ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ודו"ק: