Ohr HaMeir, Ki Teitzei 1

כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. נראה לבאר בהקדים פ"ה חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך והכוונה להורות לאדם דרכי עבודת התפלה לשים עיקר מגמתו לצורך גבוה ולא לצורך עצמו וכיון שנמתק למעלה ינצל מצרת עצמו ג"כ אמנם עיקר הכוונה בסדר התפלה להעמיק שאלה למעלה ונודע מהתיקונים שקורא לאותיות וצרופי תיבות חצים כנזכר בפ' הקודמת ורומז הכתוב חציך יהיו שנונים לירותם בחזקה היינו בדחילו ורחימו ועבותות האהבה אזי תועלתך גדולה וכחך בפה שעמים תחתיך יפלו וכבר בארנו למעלה להיות האדם עולם קטן ממילא משורשים במלא קומתו מה שיש בעולם יש בכח אדם ובידו לנוטעם בהשכיל עשות רע ח"ו ולהפך במעשה המצות ותורה ותפלה יגרשם וישלחם מקרבו כמבואר לעיל פירוש הכתוב אתה ידך גוים הורשת ותטעם בעשות רע ובכשרון המעשים תרע לאומים ותשלחם ע"ש אורך הענין וזהו חציך שנונים עמים תחתיך יפלו אמנם בתנאי הקדום שאל ישאול עבור צער עצמו ממעיק האויבים כ"א בלב שלם תשים מגמתך היותם אויבי המלך מלכו של עולם ולזה תדאג לבך שהשכינה היא בגלות ושפחה תירש גבירתה וישלטו ביהודים לעשות עמהם כרצונם ובכל צרתם לו צער והשכינה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי ולא שתשית לב להעביר מעליך צרות האויבים המעיקים אותך כי חצים כאלה אין ממש בזריקתם ואין רשומו ניכר למעלה וגם החויא לא חשיב להו לכלום. וכזה נרמז בפ' שופטים.