Ohr HaMeir, Kohelet 6

שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן כי עת ופגע יקרה את כולם כי גם לא ידע האדם את עתו. וארמוז בקיצור כי כבר דברנו מזה בכמה מקומות אשר זאת תורת האדם בעוה"ז להכניס החכמה והמדע בפרטי עתיו ורגעיו כמבואר לנו פ"ה ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ירצה בני יששכר הגדולים בתורה וגדולים בחכמה חכמתם עמדה להם יודעי משמעו לשון התקשרות כמו וידע האדם כלומר מקשרים הבינה לפרטי העתים לעבוד בהם את הבורא ב"ה כי התורה הוא למעלה מהזמן ואדרבה סדר הזמנים נמשכים ממנה ולכן אין מוקדם ומאוחר בתורה כיון שאינה תופסת את הזמן איך שייך לומר קדימה ואיחור וכן החכמה ובינה למעלה מבחי' הזמנים ומי שמעשהו בחכמה ובינה נותן עצות לנפשו בפרטי עתיו ורגעיו לבלתי ישאר עם ראשו ורובו תחת הזמן כ"א עיניו ולבו שם למעלה. ולזה רמז בחכמתו בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר הוא הדבר אשר דברתי אזהרה לצדיק בכל עת ושעה ורגע יהיו בגדיך לבנים אמנם אמר יאמר שקשה עליו המעשה ולא כל העתים שוים ומה שנופל לו בשעה ורגע זאת אינו נופל לו בשעה ורגע אחרת ואי אפשר לכאורה להיות בכל עת ושעה ורגע הבגדים לבנים מהמה חלקי פגעי הזמנים לזה ניה אומר ושמן הכינוי לחכמה על ראשך אל יחסר בחכמה או בתורה ויכול ליתן עצות לנפשו איך לנהוג פרטי העתים כנזכר ומבני יששכר יודעי בינה מקשרים הבינה לפרטי העתים לעשות הכל בחכמה ובינה וכיון שכן אזי אין שום דבר בעולם לבלבל פנימיות מחשבתם ודביקותם כי חכמתם עמדה להם אל כל מקום שנתנו עיניהם לראות. וכל הקרה לפניהם מטוב עד רע רואין משם החכמה הגנוזה הרומזת בהם איזה עבודה והכלל כמה טוב רואה ונראה לפניהם צירופים אחרים מאותיות התורה שנתפשטו מרום המעלות עד מדריג' התחתונים מעלים ומגביהים הכל לשורש ואפי' הצירופים הגשמיים עושים צירופים אחרים הנוגע אל התורה ועבודה ומעתה תבין במקרא שרמז שלמה בחכמתו שבתי וראה תחת השמש מונה ופורט פרטי הצלחת בני אדם מעוה"ז יתיר מרעהו צדיק ההולך תמיד בתורה וחכמת אלהות שופע עליו תמיד כנזכר ושמן על ראשך אל יחסר זהו ההפרש בינו לשארית העם וחלק אין להם בחכמה ובינה אזי שקועים עם ראשם ורובם תחת הזמן ותולים עיקר הצלחתם ברוב עושרם וקניינם וגבורתם וגו' לאפוקי אישים המשכילים לא כן נדמה בעיניהם וזהו כי לא לקלים המרוץ כלומר תמימי דרך הנעשים קלים ללכת בעבודת בוראם לא נראה ונדמה לפניהם צירוף המרוץ לתלות בזה הצלחתם בעוה"ז כ"א עיקר צירוף המרוץ להיות רץ כצבי לעשות רצון אבינו שבשמים זהו כי לא לקלים המרוץ וכן לא לגבורים המלחמה כלומר הגבורים ביצרם אין נדמה ונראה לפניהם צירוף מלחמה בגשמיותה כ"א מלחמת מצוה אשר האדם מעותד ללחום כל ימי חייו וגם לא לחכמים לחם כלומר החכם אשר עיניו בראשו ולא נפסק ממנו שפע אלהי אפי' כמעט רגע אזי אפי' לעת האוכל וניתן לחמו לפניו אינו נראה ונדמה לפניו לחם הגשמי המונח לפניו כי אם חכמתו עמדה לו ונדמה לפניו צירוף שלשה אותיות אלו לחם הנודע למשכילים שגימטריא ג' הויות וזהו וגם לא לחכמים האמיתים לחם כלומר לא להם נדמה צירוף לחם הגשמי כ"א ג' אותיות קדושים כנזכר וגם לא לנבונים עושר כנזכר וגם לא ליודעים חן הגשמי כ"א חן הידוע שאנו מתפללים ביהי רצון ותתננו היום ובכל יום לחן ולחסד ורשום בכוונה לחן מספר מלוי רבוע מ"ה ונמצא לנבונים לא נדמה לפניהם צירוף חן הגשמי כ"א חן הידוע שזה החן נמשך משם כי לכולם יש להם מקום מוצא באורות עליונים ואותיות התורה אשר במקומה וככה נתפשט להנבראים והאנשים אשר עיני שכל להם אינם רואים צירופים הגשמיים כ"א דורשין מקום אחדותם ושרשם במקום מוצאם וככה נדמה ונראה לפניהם אלו הצירופים ולזה בא לפרש בגמר דבריו כי עת ופגע יקרה את כולם כלומר סיבה הגורמת לרובן דעלמא שטח מראות עיניהם לראות צירופים הרוחנים ונשארים שקועים בגשמיות כאשר נראה ונדמה לפניהם בגשמיותם מורה באצבע כי עת ופגע יקרה את כולם כלומר התחלקות העתים ופגעי הזמנים יקרה את כולם ואין תבונה בהם להעלות א"ע למעלה מחלקי הזמנים זאת הגורמת שנשארים שקועים עם ראשם ורובם בגשמיות ולזה רומז כי גם לא ידע האדם את עתו כלומר שאינו מקשר חלקי העתים להכניס בהם החכמה ובינה לאפוקי אישים המשכילים מקשרים הבינה לעתים כנזכר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ודו"ק: