Ohr HaMeir, Korach 2

והנראה ע"ד שבארנו למעלה כוונתם ז"ל יעקב אבינו לא מת כ"א ויאסף אל עמיו והכוונה שנאסף אל עמיו עם פרטי בחינותיו אנחנו בכלל בחי' יעקב שלם וכשזרעו בחיים ומקשרים א"ע לחי החיים אף הוא בחיים להיות כללות כולם יעקב שלם המקובץ מחלקים רבים ומה שהיה תחלה בחי' א' כללי בגוף א' נתחלק עתה לבחי' רבים בגופים מחולקים ואנחנו עדת יעקב נק' בניו של יעקב אבינו מטעם המדובר ולהיות שכל אחד מישראל מיום עמדו על דעתו למאוס ברע ולבחור בטוב להכיר רוממות וגדלות אלהותו ית' לעומת עוצם הכרתו והתלהבותו כמוה ממש רבוי המונעים ומבלבלים מחשבתו קודש ועל דרך מאמרם ז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכל מה שהוא גדול מחבירו יצרו גדול ממנו ולכן כל ימיו עומד בסכנה פן ילכד ח"ו במצודת חרמו ופרטי ימיו ועתיו ורגעיו איננו בטוח ממלחמתו הגדולה ואם עיני שכל לכם תבינו ואחר תשכילו כמה צריך האדם להיות זהיר וזריז בשימור רב לעשות מלאכתו קודש באמונה ותמימותו ואם ישים לבו ונפשו להתבונן על פרטי עובדותיו יראה ויבין גודל צער מתחלת התעוררות המחשבה עד גמר הפעולה עם כל בחינותיה בלתי לה' לבדו מגיעים צערים וחבלים וצער גידול בנים כמקרה האשה כנזכר ואתה תחזה צער הבנים מגיע לאביהם כי בצרתם לו צר להיותם ענפיו ובחינותיו ממש הנמשכים ממוחו ולכן תבינו לדעת כיון שאנחנו עדת יעקב בכלל ענפיו ובחינותיו של יעקב אבינו הראשון המעותדים לתקן פרטי בחינותיו וממילא כל בחי' צער המגיע לאדם פרטי מישראל נוגע אליו לבחי' הכללות שבמדתו לזה העמיק במאמרו ית' לומר ליעקב אבינו דייקא לשלול זולתו אתה שהיה לך צער גידול בנים ומוסב אעבר והוה ועתיד עד שיבלע המות לנצח הוא המלאך המות הוא היצה"ר מגיע אליו צער כללות עדת ישראל כל או"א טרם צאתו מבחי' הקטנות לגדלות ובכל עת ושעה עומד בסכנה ממלחמת היצ"ה כנזכר זה הצער ממש צערו של יעקב אבינו להיות הבחי' שהיתה תחלה אצלו בכח יצא מהעלם אל הגלוי בפועל בנסיון היעמוד בקיומו ולכוונה הנזכר רמז הקב"ה אתה שהיה לך צער גידול בנים היינו בחינותיו ממש ולכל אדם מישראל בפרוטרוט יש לו ג"כ צער גידול בנים ממעשיו הטובים הנקרא בנים טרם בואם לגמר פעולתם בשלימות כי כ"ז היותו בסוד המחשבה איננו בוטח בנפשו אם הוא שלם ותמים במעשיו עד גמר הפעולה כי יכול להיות כשיעמוד במשבר בנים תתהפך עליו החבלים לעשות בעצת היצה"ר כנזכר לעומת דברינו הנאמרים באמת יש לפרש דברי הנביא צרור עון אפרים צפונה חטאתו לרמוז האמור העון שעושה אח"כ בפועל ידע נאמנה שהיה צפונה וצרורה כשהיה בסוד המחשבה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה גם שם טמונה וצפונה חטאתו בהעלם אשר הוא בעצמו אינו מרגיש מזה מצד התעלמת בחי' הרע שאינו מצויה לשם כ"כ כמו כבואו לבחינת עשיה ולזה רומז הכתוב חבלי יולדה יבאו לך לרמוז חבלים המוזכר כאשר יקרב ללדת את גמר פעולתו הוא בן לא חכם ואין לו התפשטות הדעת איך להחזיק א"ע נגד בחי' רע העומד נגדו לשטנו עת לא יעמוד במשבר בנים רומז למשבר בנים ממעשיו העשוים בגמר פעולתם כיון שאז המלחמה כבדה עליו מעצת היצ"ה כנזכר ויש לו עיקר הצער של החבלים לאפוקי בהיותו בסוד המחשבה בנקל לו לעבוד אותו ית' קל מהרה לא כן בעשיה קשה עליו המעשה אשר יעשה מצד הרע העומד נגדו ובאמת זהו עיקר ותורת האדם בעוה"ז לבלתי יגמר אחר עצת היצה"ר ולכיון זה ברא הבורא ב"ה העולמות וצמצם אורותיו הבהירים מדריגה אחר המדריגה עד עולם העשיה הגשמי שאז גמר צאת מהעלם אל הגלוי ואז ניכר שלימות מעלת הקדושה על גבול הרשע בהיות אדם עומד בצדקו לבלתי נטות אחרי הקליפות כי בכאן הבחירה חפשית והרוצה לצאת ח"ו יוצא ונמצא נשמע מכל הנ"ל שגם זה לעומת זה עשה אלקים וכמו בסטרא דקדושה כללות קומת אדם הראשון נתחלקה בהאבות ואח"כ בת"ר אלף רגלי צריך להיות ג"כ בבחי' הרע שלעומת הטוב ג"כ התחלקות הכלל לבחי' פרטיות לטעם המבואר בדברינו הנאמרים: ומעתה נחזור לענין ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ופירש"י לקח א"ע לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה הכוונה בזה כל אדם העובד הקב"ה נקרא כהן בחי' עובד כמו שבארנו והכהן הגדול מאחיו ע"ש ניכר שלימות צדקות הצדיק כ"א בהיות רשע עומד נגדו לעורר על בחי' עבודתו ואז ניכר יתרון אור הצדיק מחושך רשעת הרשע וכאן רומז הכתוב שבחי' קרח שערער אז על הכהונה לא פסק עדיין ועדיין עומד במרדו לעורר על הכהונה לזה העמיק רש"י ברוח קדשו לקח את עצמו לצד אחד כלומר מה שברא הקב"ה שתי בחי' המצרים צד הטוב וצד הרע לקח הוא לעצמו להיות נחלק מתוך העדה הקדושה לעורר על הכהונה תמיד בעבר והוה ועתיד ואם נפשך לדעת כיון שפצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאולה ואין מציאתו בעולם מאין יצא לעורר על הכהונה לזה העמיק רש"י בדבריו וזה שתרגום אונקלוס ואתפליג קרח כלומר בחי' כללות של קרח נתפלג לפרטיות רבים לעמוד נגד פרטיות חלקי נשמות ישראל שנתחלקו ונתפלגו ג"כ וכללותם נקרא עדת יעקב כמבואר כמוהו נתחלק ונתפלג קרח ג"כ לעורר תמיד על הכהונה מדור לדור עד ביאת הגואל כי יעקב מלבר משה מלגאו והוא בחי' דעת הכללי של ס"ר נפשות ישראל רומז הכתוב ויקמו לפני משה כלומר קודם שקמו עדת קרח לחלוק על משה קמו מאז ומקודם כדברי הבחיי שזכרתי לך לזה גמר הכתוב קרואי מועד אנשי שם ירצה המועדים ומזומנים לזה מאז מדור הפלגה שעמדו בעצה רעה הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו ישם ונוקב הענין מאז עד ביאת משיחנו ב"ב א"ס ודוק: