רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות ובודאי לא היה צריך לצוות אותם לרדת למצרים בשביל אוכל הגשמי כי בלא הוא' בודאי הבנים היו נותנים להם עצה הגונה להחיות נפשם לבלי ימותו ברעב אמנם כאן הורה להם דרך הנכונה לעשות כל פרטי מעשיהם אפילו מעניני גשמיות הכל בהתקשרות ודביקות הבורא ב"ה וגם לבלתי ינזרו אחור באתרמי שהאדם נופל לפעמים במיצר ים החכמה ממקרי ופגעי הזמנים יהיה כעמודא תקיף בכולא לעשות הצירוף שמ"ה צירוף מש"ה והיינו להשיג הדעת הגנוז בכל מעיקים ומאורעות הקורה לאדם בחיים חיותו שזה נקרא מצרים כמבואר ובהכנס הדעת לשם הוא המוציאו ממיצר והורה יעקב אבינו לבניו לרדות ולשלוט בצירוף הנראה שמ"ה ושממון להפכו לצירוף טוב מש"ה והתועלת גדול המגיע אחרי זאת שכרו כפול ומכופל להיות שמעלה איברי השכינה אפילו ממדריגות התחתונים וזהו שגמר אומר ושברו לנו משם ונחיה רמיזא רמז להם אפילו בעניני גשמיות תענוגי עוה"ז הכל נמשך מהשבירה התחלקות מדות הקדושים אורות עליונים מלובשים עתה בצירוף שמ"ה והחיוב מוטל עליכם ועל כל הדורות הבאים אחריכם לעשות צירוף טוב להשיג התלבשות שמותיו וכנויו הקדושים באמצעות פעולותיו וזהו ושברו לנו משם לשון שם ממש להשיג שמו יתברך ונחיה ודאי כי בזה תולה חיות של האדם בעוה"ז וגם חיות הנצחי מזון הנשמה בעולם העליון בעלותה אל מקום מחצבה הראוי ליתן לה בזרוע ידה וכשרון פעולתיה והשם ברחמיו יורינו דרך אמת בעבודתו עבודת הקודש אמן:
אור המאיר, מקץ 6
Ohr HaMeir, Miketz 6
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
