ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו אם אדוניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה נ"ל אשר בכאן באה תורתנו הקדושה להורות לדעת מה יעשה ישראל ובמה נאות לו לאדם לקנות בעצמו בחי' עבדות להבורא ברוך הוא כי זה כל האדם בודאי לא נברא בעולם לעבוד עבודת עצמו יומם ולילה אם כן מה פעל פועל החכם דבבריאתו את האדם בעולם הזה ושלח את הנשמה ממקום גבוה ורמה בעולם הזה הנמוך והשפל כי אם להשלים את נפשו ביתרון אור כמו דאיתא בספרים ואם מעשיהם כמעשה הבהמה עוד אכלם בפיהם ולא זרו מתאות לבם אם כן מה מאוד היה ראוי שיכלמו ויכסה מסוה הבושה פנימו וצעק יצעק לבם אל ה' על פחיתות ערכם ומיעוט עבודתם והשגתם את הבורא ברוך הוא אשר לכוון זה היה תכלית הבריאה וראה גם ראה מה דאיתא בזוהר חדש ע"כ אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך עיין במ"א זכרנו מזה ותוכן הדברים שתכלית הבריאה את האדם בעוה"ז למנדע ליה לגרמיה ולמנדע לבריאה ולמנדע על מאי אתא להאי עלמא ואם נעדר ממנו שלש אלה אזי מגרשים את נשמתו מעולם העליון בעלותה לראות את פני אדון ה' צבאות וזהו אם לא תדעי לך את כל הנ"ל צאי לך מכאן ואין כאן מקומך וצריך האדם להתגלגל כמה פעמים עד בואו על תכלית המכוון בבריאתו בעוה"ז כמ"ש פעמים שלש עם גבר אשר דרכו נסתרה ובמחשך מעשהו ולא אור לו לעשות פרטי מעשהו בחכמה ובתבונה מגרשת אותו מעוה"ב פעמים שלש כנזכר בספרים להמבין מדעתו והנה כ"פ זכרנו למעלה מעלות עם קדוין ישראל עם בחינתם בעבודת בוראם יותר מזולש עמים כי לא נעדר מבחי' עבודתם את הבורא ב"ה שום דבר בעולם ובכל דבר שבא לכלל בריאה שייך הכל אל התורה והעבודה וכמוזכר בפרשיות הקודמת פ"ה לא נגרע מעבודתכם דבר ע"ש ואפילו אכול האדם לחמו ושתות מימיו ויתר פרטי מאכל שלחנו וריבוי התענוגים שיש בעולם בכולם יכול האדם למצוא בהם רמיזא דחכמתא לעבודת בוראו והכתוב רומז לזה והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם ירצה להורות את האמור והחי יתן אל לבו כל מה שעשה לו הקב"ה ונותן לו איזה תענוג הוא רק שישיג מזה תענוגים רוחניים כי זה כלל גדול בתורה כמו שהוא בשורש ככה נתפשטם להנב ראיה וכל בחי' התענוגים יש להם מקום מוצא באורות עליונים וילמוד האדם סתום מן המפורש והגלוי אם הוא מרגיש ומתענג כ"כ מתענוג הגשמי איך לא ידבק את נפשו בהתעוררות והתלהבות להבורא ב"ה תענוג כל התענוגים וזהו ונתתי בחי' בריתי המורה השפעת התענוגים מהשורש ונשתלשל דוגמת בבשרכם וכאשר באמת חכמים הגידו ששמש אחת מתענוגי עוה"ב וכל זאת נתתי בבשרכם לברית עולם שתשיגו מזה להקים ברית עליון צדיק עליון להשפיע משפע וברכה עליונה למקום הראוי נאוה קודש שכינת עוזינו ובספר בחיי מצאתי ראיתי ג"כ כדברי שפי' פ"ה אדני נגדך כל תאותי כל בחי' התאות שהוטבע באדם הגשמי המה רק נגדך כלומר דוגמא לתאוות הרוחניים שישיג מתאות הגשמיים המורגשים לגוף ולעין ולאזן הגשמיים תאות השכליים והרוחניים הנעלמים מכל רעיון כ"א באמצעות התלבשות והתפשטות למדריגות הגשמיים ונמוכים יתכן לו לאדם להשיג ולתפוס קצת בשכליים הנעלמים וכבר רמזנו למעלה מאמרם ז"ל ארץ ישראל גבוה מכל הארצות כלומר אפילו בחי' הארציות של עם ישראל גבוה בבחי' מעולה יותר מכל ארצות של זולת עמים ע"ש אשר אנו בני ישראל מעותדים לעובדו יתברך אפילו עם ארציות כגון אכילה ושתיה ומו"מ ופרטי התענוגים שהאדם מוכרח בהם יש שם התלבשות אורות עליונים והכל בכדי להשיג ולתפוס אלהותו יתברך. מצד פעולותיו והכל לדוגמא עליונה כנזכר אדני נגדך כל תאותי וכבר ביארנו פ"ה ודבק באשתו ולכאורה תמוה וכי באה התורה להזהיר לאדם שידבק באשתו כפשוטה למלא תאותו אמנם לזה באה תורתינו הקדושה ליהנות ממנה עצה איך ידבק א"פ אל הקב"ה וילמד מדביקות אשתו הגשמיות אם רואה שיש לו דביקות והנאה בתענוג כזה הכלה ונאבד לשעה קלה ומעוטא איך לא ידבק נפשו באל וירגיש בפנימיות מחשבתו תענוג כל התענוגים העומדת לעולמי עד ונותנת לו חיים בעלמא דין ובעלמא דאתי. ועתה נחזור לענין ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לדעת. כל איש מעשהו אפילו פרטי מעשיותיו הגשמיים מעשהו בהם בתבונה ודעת והתקשרות הבורא ב"ה ולזה אמר כי תקנה עבד עברי ירצה להורות כאו"א מישראל הרוצה לקנות בבחי'. עצמו עבודת עברי המוטל על כל אחד מישראל לעבוד עבודת הקודש מודיע הכתוב ראשית הכל מחויב לתקן זי"ה הניתן ביד האדם לתקן זהו שש שנים המורים ששה קצות כל זה תהיה עיקר עבודתו בעוה"ז יומם ולילה ואולם שיש חלקים רבים באישי הישראלים לדעת את אשר יעבדו מהם בעת עסקיהם בתורה ותפלה ומעשה המצות אזי מחשבתם דבוקה אל הבורא ב"ה ובצאתם לחוצה נעדרים מהחכמה ליתן עצות לנפשם למצוא גם שם בחי' עבודה אל הבורא ורבים וגם שלמים אשר יש בהם מדעת קונם נפשם יודעת מאוד שבלתי אפשרי להיות האדם תמיד במדרגה גבוה ורמה כי אדם מוכרח לאכול ולשתות וכדומה מהדברים ע"כ מקנה בעצמו עבודת הקודש להיות לו התפשטות השכל אפילו במעשהו בחוץ ופחותי הערך שכחי אנקים כל עיקר ההולכים בשוקים וברחובות בטענת חטים ומזון לפרנס אשתו ובניו לומר שהוא בעל אשה וחייב במזונותיה ופרנסת ביתה עד ששוכח עיקר המכוון על מאי אתא להאי עלמא שפלה מול זה בא הרמז בתורה אם בעל אשה הוא ירצה אותן האנשים הפחותים כששואלים אותם עד מתי תתעלמו מן התורה והעבודה ומעשה המצות אשר לזה עיקר ביאתו בעוה"ז לסגל מצות ומע"ט אם ראית איש כזה ותירוץ בפיו יש לי אשה ובנים קטנים ואני חייב במזונותיהם ולא עוד שפוער פיו לומר שעושה צדקה בכל עת ע"ד מאמרם ז"ל זה המפרנס אשתו ובניו כשהם קטנים ורבים הם עמי הארצות עתה בדור הזה הבאים בטענות כזה רובם כמו כולם ותשובתם כתיב בצדם להוכיח על פניהם ידוע תדעו מי שעולה על רוחו ככה לומר בעל אשה הוא והוא חייב במזונותיה ומטרד נפשו לבלות ימים ושנים להבל ולריק בשביל האשה ובנים מודיעו הכ' מה יהיה משפטו ליום אחריתו כי מי גבר יחיה ולא יראה מות אז יגרשו אותו ממחיצתו ע"ד שזכרנו בשם זוהר חדש אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך צא אומרים לו וגם אשתו עמו כמוהו כמותה גם שניהם מגרשים אותם מעולם העליון והכל בסיבתו ומיעוט הכרתו שסובר שהוא בעל אשה ועליו מוטל כ"ז עד שנטרד מעוה"ז ומעוה"ב וזהו אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו כנזכר:
אור המאיר, משפטים 1
Ohr HaMeir, Mishpatim 1
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
