Ohr HaMeir, Re'eh 5

ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם וכו' לא תעשון כן לה' אלהיכם ופירש רש"י אזהרה למוחזק את השם ולנותץ אבן מן המזבח אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות אלא לא תעשו כמעשיהם ויגרמו עונותיכם למקדש אבותיכם שיתחרב והכוונה כי כבר בארנו אשר עיקר עבודת אדם בעוה"ז לעשות שם לשכינה ולכוננה ולבנותה בקומה שלימה התולה בתיקון בנין קומתו כנזכר והכלל שאין אמצעות בדבר ולא נמלט האדם מאחד משתי פנים אלה בעשות מעשים טובים תבנה ותכונן קומת השכינה ובעשות רש משרה בקרבו השראת הטומאה וגורם בנין בקומת הסט"א כי זה לעומת זה עשה אלהים וכשזה קם זה נופל מה מאד יחרד ויפחד האדם ממורא הנ"ל להתבונן במעוז שכלו מה החטא גורם ואפילו נדנוד קל ואתה תראה שאין לך אחד מישראל שלא יהיה לו אותיות בתורה וכנזכר בספרים נוטריקון של מלת ישראל "יש "ששים "רבוא "אותיות "לתורה וכל אחד ואחד מישראל לערך אחיזת נשמתו בתורה ככה גורם בנין וצירוף לבנות בתים משמות ותואר כינויים ואלו האותיות ממתינים עת בואו לצרפם ולעשותם צירוף קבע בלתי מתמוטט וכל זה תולה לערך הפעולות וכשרון המדות במעשהו בחוץ ככה מכניס ובונה בפנים לאפוקי אישים פועלי און אשר לא ידעו ולא יבינו אל פעולת ה' לעשות מעשיהם זר ונכריה עבודתם לאכול ולשתות כבהמה ולהוטים ובהולים לרדוף אחרי המותרות ידוע תדע שאלו האנשים יהרסום ולא יבנום לאותיותיהם שיש להם אחיזה בתורה וכל אלו השמות ותואר הכינויים שהיה ראוי להצטרף באמצעות כשרון פעולתם נעשה בהם הריסה וסתירה ח"ו וזה נקרא מוחק את השם ואוי לאותה בושה וכלימה לא די שאינו בונה אלא שסותר כי אין אמצעות בדבר ולזה בא הרמז בתורה על עבר והוה ועתיד שישנה תמיד בכל אדם ובכל זמן עד סוף כל הדורות ונתצתם את מזבחותם היינו באותן המבואר כאשר תתקנו ותקשטו מלא קומתכם מראש עד עקב להשארת אלהות שאז תבנה ותכונן ג"כ קומת השכינה וכדין אחרתי האי סטרא כי לא נתמלא צור אלא מחורבנה של ירושלים ולהיפך צור הולך ונתמעט כשנתמלא ירושלים וזהו ונתצתם את מזבחותם מוסב על כללות קומת הסט"א לנתוץ ולהרוס כמדובר לא תעשון כן לה' אלהיכם כלומר אל תעשו היפך מעשיכם לגרום ח"ו פירוד בין הדבקים בצירוף שם הוי"ה ב"ה כנזכר ולזה פירש"י והעמיק בלשונו אזהרה למוחק את השם כמדובר שאין אמצעות בדבר וכיון שאינו עוסק בבנין קומת השכינה יהרסום ולא יבנום ועושה פירוד בין הדבקים ח"ו וגם העמיק בלשונו ולנותץ אבן אחת מן המזבח או מן העזרה ידוע האותיות נקרא אבנים ובעוסקו בתורה ועבודה בתמידות נצטרפים אותיותיו שיש לו אחיזה בתורה בצירוף קבע והתורה יש לכנותה בשם מזבח וכמאמרם ז"ל זאת התורה לא עולה ולא חטאת כי תלמוד תורה כנגד כולם ועומדת במקום המזבח וגם קומת האדם נקרא עזרה כי משכן ה' המה בני ישראל והכל תולה במעשה המצות ולהיות העבודה חזקה בידם אזי אותיותיו המה בצירוף קבע ואם הוא הפכפך במעשיו אזי נתפרדו האותיות ונהרסים מבנינם וזהו שהעמיק אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן אחת היינו אפילו אות אחת מן המזבח מוסב על התורה ומן העזרה מוסב על בנין קומתו כמבואר והשם ברחמיו יתן לנו לב טהור לעובדו באמת אסנ"ו: