Ohr HaMeir, Rosh Hashana 1

הקדמונים זללה"ה נתנו סימן אריה שאג מי לא יירא מלת ארי"ה נוטריקון "אלול "ר"ה "יום כפור "הושענא רבה לב הנרדמים תרדמת הזמן להקיצם שלא ישנו שינת עולם מספר ימיהם החרוצים עלי אדמה שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ובד' זמנים הנ"ל עת תשובת השנה וימי רצון מעני תקנת השבים אליו בכל לבם ורוחם ונפשם לתקן מה שפגמו בכל השנה וראוי לפשפש במעשיו להתחרט בחרטה גמורה בכדי שלא יכנס ביום הכסה יום חגינו כשהוא מתועב בגנות מדותיו והוא יום הדין הגדול והנורא ע"כ יעזוב דרכו לא טובה וירים ראש ליקום קדם מלכא מלך המשפט וימים אלו נקראים ימי רצון המ' יום שהיה משה רבינו בהר בימי רצון ואני נתתי טעם לשבח למה נקר' ימי רצון כי אין לך א' מישראל שלא יעורר לבו בקרבו עתה בחודש אלול ואם גם באלה לא שב בידוע שיצא מהכלל ואין לו חלק בין ישראל ונפשו לא מטוהרה ולהיות שעתה זמן תשובה לכל גדול וקטן שם הוא נמצאו נשלם רצון הבורא ב"ה שזה היה קדימת רצונו ב"ה וימים יצרו רק לעובדו ביראת הרוממות לשלול ימים זולתם שאין מעוררים בני ישראל לעבוד עבודת בוראם הן המה ימים שאין לו יתברך בהם חפץ ולא לכיון זה היתה הבריאה ולכן ימים אלו מר"ח אלול נק' ימי רצון ימים שעלו ברצונו יתב' כי כך עלה ברצונו הקדום ושמעתי מהמגיד זללה"ה שהיה אומר בדרך צחות זכור את בוראך וגו' עד אשר לא תחשך השמש והירח והככבים ונתן בהם סימנים לג' כתי בנ"א המחולקים בעת תשובתם כת ראשונה יראת אלהים נוגע על פניהם לעורר לבם בקרבם אל עבודת הבורא ב"ה מחמשה עשר באב ומתחילים להתענות וכדומה בתוספת עבודתם ומעלים בזכרונם אז אימת הדין ויראו האנשים כי הימים ממשמשין ובאין שעתיד ליתן דין וחשבון לפני כסא כבודו יתברך כת ב' משלימים את שנתם שנה תמימה בלא תורה ועבודה ותשובה וישובו לערב ר"ה וביום הדין גופא בשומעם קול השופר צעק לבם בקול מר המלך הקדוש המלך המשפט ומתחרדים ומתפחדים מיום הדין הגדול והנורא ואזי צוחין ככלבין הב הב הב לן חיי הב לן מזונא סליחה וכפרה ומורך בלבבם לתהות על מעשיהם המגונים עוד יש לך כת הג' שפנו עורף ולא פנים גם באלה והמה מהעוברים ושבים בהושענא רבה שאז גמר הכתיבה והחתימה נתינת הפתקין ואז חרדים מיום המות באומרם ואם לא עכשיו אימתי ושלש סוגי כתי אנשים האלו מרומזים בכתוב וזכור את בוראך עד אשר לא תחשך השמש מורה חמשה עשר באב שאז תש כח השמש ואותיות דדין כאותיות דדין וזה מדבר מכת ראשונה היוצאים ראשונה למלכות והירח כאן מדבר מכת הב' המעוררים א"ע ביום הדין וכאשר חכמים הגידו איזה חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה וזה נרמז במלת והירח מוסב על הירח שהחודש נתכסה בו. והככבים מאן מדבר מהאנשים החוטאים על נפשותם ועוברים ואינם שבים עד הושענא רבה נרמז במלת כוכבים שאז מנהג העולם רואים על הכוכבים.