ויאכל בועז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערימה עיין בדרוש שיר השירים פירוש הפסוק בטנך ערימת חטים חטה גימטריא כ"ב אותיות ורומז הכתוב בטנך מוסב הדיבור אל השכינה ערימת חטים כלומר ערימת וצבור אותיות החיוב מוטל על צדיק לעשות מערימת צרופים בתורה ותפלה לומר שירות ותשבחות כי זה כלל מגמת נפשינו ומעיד הכתוב על צדקת הצדיק אשר כחו יפה ויאכל בועז וישת כלומר אפי' לעת האוכל מאכל שולחנו ולשתות מימיו לא שם מגמתו להנאת עצמו למלאות גרונו מאכילה ושתיה כ"א וייטב לבו הוא הקב"ה צור לבבי וחלקי שהעלה משם אותיות התורה המפוזרים בטעמי המאכלים וזהו ויבא לשכב מתייחס ללשון יחוד בקצה הערימה כלומר לעשות מערימם וציבור אותיות כנזכר בטנך ערימת חטים לעשות עמהם צירופי תיבות ושירות ותשבחות להוציא לפניו בגשתו אל הקודש פנימה בתורה ותפלה ודוק:
אור המאיר, רות 24
Ohr HaMeir, Ruth 24
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
