Ohr HaMeir, Scroll of Esther 21

ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי וגו' ובכן אבוא אל המלך. להבין נראה להקדים מה שאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים לכולכם ישים שרי אלפים ושרי מאות ואין חולה מכם עלי וגולה את אזני והכוונה הורה להם דרכי ענייני התפלה לדעת בני ישראל מה יאמרו ומה ישאלו כי עינינו רואות כולי עלמא אזלי לבי כנשתא ולית דידע לאתערא מלה כדקא יאות ומה ששאל זה לא שאל זה וכל מגמתם בתפלתם לשאול אוכל לנפשם ולמלאת בתיהם זהב וכסף ונכסים וכל טוב. לא יבצר מה' כל אחד ואחד שואל חסרונו הגשמיות לקבל פרס וכבר ביארנו למעלה שאין זה עבודה של כלום כי כל עצמה של תקוני התפלה רק עבור צורך גבוה ולא צורך עצמו ולזה בא שאול ונודע שגם שאול בנביאים להוכיח על פניהם לעבדיו הנצבים עליו המה הרוצים לעבוד ה' וסרים למשמעתו ואמר להם לכולכם יתן בן ישי ידוע מדתו בחי' יסוד המשפיע כל טוב כנודע מפסוק בן ישי חי על האדמה בודאי ישפיע לכלכם שדות וכרמים וכל טוב לא יבצר כי מדרך הטוב להטיב לנבראיו ויותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק ואין המניעה מאתו יתברך כי אם אתם המעכבים על ידו מלהשפיע ואינכם כלי מוכשר לקבלה ולהיות שגם שאול בנביאים אמר במקומו של הקב"ה ראו גנות מדותיכם ואין חולה מכם עלי מוסב על הקב"ה כלומר אין אחד מכם שיחלה את עצמו לצער צרות השכינה לעורר לבו בקרבו בפחד ומורא על השפעות אלהות ההולך ממקום הגבוה למקום הנמוך ונשפע אל החיצונים וזה עיקר גלות השכינה וכיון שלא שתו לבם גם לזאת כ"א הכל עבור צורך עצמם זאת המעכבת על ידם לבלתי תעלה תפלתם השמימה וכבר נשמע קולו שזכרתי בשם המוכיח זללה"ה בצרתה לי קראתי ויענני בצרת ה' כינוי לשכינה לי לזה חליתי פניו ברחמים בטוח אני שבודאי יענני ואם לאו יש כמה וכמה מבלבלים המעכבים מלשמוע תפלתן של ישראל והן המה הדינים המורים על בחי' שערות שסותמים אזנים עליונים מלשמוע ולזה רמז להם שאול אין חולה מכם עלי מוסב. על הקב"ה כנזכר וגם לית מאן דידע לאתערא לדעת לגלות אזני מבחי' השערות לשמוע תפלתכם ויש לו ית' צער גדול מזה כ"י שהם עצמם מעכבים על ידו ית' להשפיע להם כל טוב ולזה רמזה אסתר הכינוי לשכינה להשיב למרדכי בחינת צדיק בדורו וכן בכל דור ודור יש צדיק יסוד עולם המשפיע ענין עבודת בני דורו לדעת מה יעשו ואת הדרך אשר ילכון בה וכבר רמזנו ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר כל עצמו ומגמתו בתורה ותפלה לדעת לשון יחוד בחי' שלום עם השכינה ומה יעשה בה דייקא ואז גורם עליה לשכינה ובא וראה מה דאיתא בזוהר וסימנך בזמנא דגלותא כי נמכרנו אני ועמי להשמיד וגו' כי אין הצר שוה בנזק המלך מאי בנזק המלך כד"א והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול דהא שמא עלאה לא אתקיים בקיומיה ודא איהו בנזק המלך משם ראיה אפילו בכל צרתם של ישראל אל יחשבו צרות עצמם כ"א צער שמגיע בנזק המלך עליון ושמו הגדול וקדוש לא אתקיים בקיומא כן הוא דרכו של צדיק אמיתי בכל יום ויום משים רוחו ונפשו לדעת מה יעשה ב"ה דייקא וכזה מלמדת אסתר כינוי להסתרת השכינה שהיא בגלות ושמא עלאה לא אתקיים בקיומיה מלמדת את מרדכי אופן עבודה הגבוה לך כנוס א"ת כל היהודים ירצה להורות החיוב מוטל על צדיק הדור לכנוס כללות אלפ"י ביתו"ת של כל היהודים ואפילו אותן הנמצאים בשושן מורה היות להם בחי' מציאות בקליפות ולא נטרו ברעיונם עכ"ז יאסף ויכניס בחי' אותיותיהם וצירופיהם ויגביהם למעלה כמבואר למעלה בפ' תצוה ע"ש באורך אז תשכיל ותבין כאן וצומו עלי עלי דייקא שלא תלך ההשפעה לחיצונים ושפחה תירש גבירתה ח"ו כ"א זה צום אבחר לצום שתוליך שפע וברכה עליונה עלי מדת מלכות: